מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
בהחלטה של בית המשפט העליון, חברת בשיר ר.מ. לבניה ואחרים נגד מדינת ישראל (1), נקבע כי עצם ניכוי מס תשומות ללא חשבוניות, מעיד על כוונה להתחמק מתשלום מס, ואין הכרח שכוונה כזו תוזכר בכתב האישום כדי להביא להרשעתו של המנכה שלא כדין.
העובדות
- חברת בשיר ר.מ. לבנייה ומנהלהּ הואשמו בבית משפט השלום בעברות של ניכוי מס תשומות בסך 827,406 ש”ח ללא מסמך כדין. מנהל החברה טען כי החשבוניות שכללו את מס התשומות שנוכה, נגנבו ממנו, וכי לא הוכח יסוד נפשי של כוונה מיוחדת הנדרש בעברה זו. הנאשמים זוכו.
- המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי, וזה קיבל את הערעור והרשיע את הנאשמים. בית המשפט המחוזי קבע, כי אכן נדרשת הוכחתה של כוונה מיוחדת, אולם עצם המעשים של הפחתת ההכנסה המוצהרת על ידי הנישום, מסירת ידיעה כוזבת על ידו או השמטת פרטים מדו”ח, מעידים כי הייתה כוונה להתחמק ממס, ועל הנישום לספק הסבר סביר למעשים, היכול לעורר ספק לגבי כוונתו להתחמק ממס. נגזרו על בשיר, מנהל החברה, 15 חודשי מאסר, שמונה חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 ש”ח. ערעור על חומרת העונש נדחה.
- על כן, הוגשה בקשת רשות ערעור על גזר הדין.
גדר המחלוקת
- בית המשפט בחן האם ישנה שאלה משפטית כללית המצדיקה ליבון בפני ערכאה נוספת.
המערערים טוענים
- המדינה לא הוכיחה כי הייתה כוונה להשתמט ממס. אין להיעזר בחזקה ראייתית, כאשר נדרשת הוכחה של כוונה מיוחדת בפלילים. המדינה התרשלה בניסוח כתב האישום, ולא הזכירה “כוונה להשתמט ממס”, ובשל כך נפגמה יכולת המבקשים להתגונן.
- באשר לגזר הדין, ההרשעה מכוח הוראת סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף היא הרשעה המבוססת על אחריות קפידה, ובנסיבות אלה, ומכוח סעיף 22(ג) לחוק העונשין, אין להטיל מאסר ממש.
מנגד, טענות המשיבה
- משנקבע כי הוכחה כוונה, הרי שאין זה משנה אם כוונה כזו הוזכרה בכתב האישום או נשמטה ממנו. כמו כן, אין בסיס לטענה בדבר הפגיעה ביכולתם של המבקשים להתגונן.
ההכרעה
- בית משפט זה קבע בעבר שמי שמפחית מס תשומות מבלי שנערכו עסקאות אמת, כשחשבוניות המס מהוות ראיה לקיומן, חזקה עליו כי התכוון להשתמט מתשלום מס, אלא אם הוכיח אחרת (2). הסברו של בשיר לגבי אי הגשת החשבוניות נדחה, ולפיכך הוא הורשע.
- המדינה לא הקפידה בניסוחו של כתב האישום, אולם הדבר לא הוביל לפגיעה בהגנתם של המבקשים. הרשעתו של בשיר לא התבססה כלל על ‘אחריות קפידה’.
הבקשה לערעור נדחתה. ניתנה ביום 29.11.2006.
דעת המחברת
המהות תמיד גוברת על ניסוחים דווקניים.
להפנים וליישם את זה בעבודה.
הערות שוליים:
- רע”פ 3883/06 חברת בשיר ר.מ. לבניה ואח’ נ’ מדינת ישראל
- רע”פ 9008/01 מדינת ישראל נ’ א.מ. תורג’מן בע”מ (בפירוק)
המאמר נכתב ביום 5.3.2017
#416
