מאמר מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
בפסק דין חברת פ. גן העיר (1) נקבע כי ניתן לתקן שומה לאחר חלוף ארבע שנים, בהסתמך על סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה, רכישה), התשכ”ג – 1963, בעקבות טעות לפיה נקבע השווי כולל מע”מ, בעוד שמדובר בעוסק מורשה כך שהשווי צריך להיות ללא מע”מ.
העובדות
- ביום 26.6.2000 רכשה העוררת, חברת פ. גן העיר, ממינהל מקרקעי ישראל קרקעות בירושלים, לצורך בניית פרויקט של דירות מגורים ובנייני מסחר.
- העוררת, שהיא עוסק מורשה לצרכי מע”מ, רשמה את המקרקעין בספריה כמלאי עסקי. השווי המוצהר של העסקה הוא 35,018,000 ₪ ומע”מ 17% – 5,953,060 ₪. השווי כולל מע”מ, על פי המוצהר, הוא 40,971,060 ₪.
- ביום 17.7.2000 דיווח מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המס על העסקה, ובחישוב שווי העסקה לא כלל מע”מ, לצורך חישוב מס רכישה. המינהל דיווח על העסקה עוד לפני הדיווח של העוררת.
- ביום 7.8.2000, העוררת דיווחה על העסקה לרשויות מיסוי מקרקעין, ובטעות, באופן שהשווי על פי הדו”ח כלל את מס ערך מוסף. המס ששילמה העוררת בגין השווי שכלל מע”מ הוא 2,053,073 ₪, בעוד שהמס אילו השווי לא כלל מע”מ, הוא 1,750,900 ₪.
- אין מחלוקת, כי מס רכישה שחל על העסקה, על פי הדין, הוא המס שעל בסיס שווי העסקה ללא מע”מ.
- העוררת גילתה את טעותה בדיווח לרשויות מיסוי מקרקעין על שווי העסקה, אך בחודש דצמבר 2005, דהיינו בחלוף יותר מחמש שנים מהשומה העצמית.
- פניית העוררת לרשויות מיסוי מקרקעין לתקן את הטעות נענתה בשלילה, מן הנימוק של חלוף המועד החוקי לתיקון שומה אף מחמת טעות, ואפילו זו טעות של הרשות בחישוב מס שנעשה לחובתו של הנישום. לשון אחרת, משהתיישנה השומה – אין לתקנה, ויהי-מה.
- נוסיף עוד, כי בשלב מסוים חישבו פקידי המשיב את המס על בסיס שווי שאינו כולל מע”מ. אולם, משבאה השומה העצמית באופן שמטיב עם רשויות המס, קיבלו את השומה העצמית, שמגדילה את המס בסכום היתר, כאמור.
גדר המחלוקת
האם ניתן לאחר שחלפו ארבע שנים מיום השומה, לתקן את השומה, באופן שהחישוב ייעשה כפי שהיה צריך לעשותו מתחילה, או שמא יש לחיות עם הטעות בשל חלוף המועד שבסעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין, ולהותיר את השומה בעינה.
דיון
- העוררת טוענת, כי המשיב גבה מס שלא כדין, משכלל מס ערך מוסף בשווי העסקה, ויש להשיב לה את המס שנגבה ביתר, וכי אין זו טעות שמחייבת תיקון שומה, שעליה חל סעיף 85 לחוק. עוד זאת, כשמדובר בגביית מס ביתר, אף מתוך טעות של הנישום, אין מגבלת הזמן שבסעיף 85 לחוק, צריכה לחול על תיקון טעות מעין זו.
- זאת ועוד, מקום שהוטל מס שלא כדין, כמו במקרה לפנינו, אין להחיל כללים דיוניים ומגבלות של מועדים לבקשת ההחזר של המס שנגבה ביתר. דבר זה מחויב מתוך העיקרון של מס-אמת לעומת כללים דיוניים המבוססים על טעות.
- העוררת מוסיפה, כי התוכן הכלכלי של העסקה הכתיב את שוויה בלא תוספת מע”מ, וכך היה על המשיב לשום את השווי. משנעשתה שומה שיסודה בטעות ותוצאתה גביית מס ביתר, הרי שהתוכן הכלכלי גובר על הצורה הפורמלית, לרבות מועדים לתיקון השומה שביסודה גביית מס ביתר, כאמור.
- טענה נוספת היא, כי תכלית החקיקה בענייננו, היא, מיסוי הרווח הכלכלי האמיתי. אם הרשות כללה ברווח הכלכלי מס, כמו מע”מ, שאינו חלק מהרווח הכלכלי, ואין נפקא מינה שעשתה זאת בטעות, עליה לתקן זאת, ואל לה להסתתר מאחורי הוראת חוק בעניין מועדים לתיקון שומה מחמת טעות זו או אחרת.
- הטעות בשומה העצמית של העוררת הייתה בתום לב, בעוד שהמשיב כרשות ציבורית חב חובת זהירות מוגברת שלא יגבה מס שאינו מס אמת, ולרעת הנישום. אף אם המשיב אינו בודק כל עסקה ומבקר את פעולותיו, כנטען על ידו, הרי משנתגלתה הטעות – עליו לתקנה. המשיב קיבל דיווח ממינהל מקרקעי ישראל, וממנו עולה בבירור מה הוא שווי העסקה, ואף עולה כי המס שנגבה – בטעות יסודו, משכלל השווי גם מע”מ.
- בעניין זה, עצמה הרשות את עיניה, והיה לה נוח מצב של גביית מס ביתר. בכל מקרה, וככל שנדרשת הארכת מועד לתיקון השומה, יש להאריך את המועד, לפי סעיף 107 לחוק.
- בתוספת לסיכומים, בקשה העוררת סעד חלופי, שהמשיב אינו מתנגד לו, לפיו אם אכן השומה היא חלוטה ולא ניתן לתקנה מחמת התיישנות, שייקבע “כי בעת מכירת הקרקע על ידי העוררת כמלאי עסקי, ובעת שומת מס הכנסה כעוסק-מורשה, ייקבע שווי הרכישה כסכום הרכישה הכולל מע”מ”. בכל מקרה, לא ייתכן ששווי הרכישה לצורך שני סוגי מס, יהיה שונה.
- בפי העוררת טענה נוספת, לפיה המשיב גרם לה נזק ראייתי, לאחר שמנע ממנה את בדיקת תיקיו, בנימוק שאבדו ולא ניתן לשחזרם. העוררת פנתה למשיב וביקשה לקבל מסמכים מתיקי המשיב, והמשיב טען שלא ניתן לספקם מחמת שתיק השומה אבד. אילו היו בידיה המסמכים, ניתן להוכיח, בבירור, כי קיימות שתי שומות סותרות. אחת – מבוססת על דיווח מינהל מקרקעי ישראל, והיא שומת מס-אמת, ואחת – מבוססת על טעות שיסודה בשומה העצמית, שכללה בשווי העסקה מע”מ, והיא שומה שיסודה בטעות.
- המשיב מגייס, בגדר טיעוניו, כל טענה אפשרית כדי להראות שהשומה הייתה לחלוטה, התיישנה ולא ניתן לתקן כל טעות שבה, אף אם זו טעותו של המשיב, כאשר ברור שהשומה לא הייתה צריכה לכלול בשווי העסקה את מס ערך מוסף כתוספת לשווי האמיתי.
המשיב אינו חולק על כך, כי לא היה צריך לכלול מע”מ בשווי העסקה, וכי אם התיקון היה מתבקש בתוך תקופה של ארבע שנים לפי סעיף 85 לחוק – ניתן היה לתקן את השומה ולהשיב כל סכום עודף של מס שנגבה ביתר.
פסק דין
נקבע, כי המשיב קבע בתחילה שומת מס רכישה על בסיס סכום העסקה ללא מע”מ, וכי רק עקב השומה העצמית השגויה של העוררת, הוצאה שומת מס רכישה על בסיס השווי הכולל.
אין ספק שמדובר בטעות בתום לב.
בנסיבות אלה, יש מקום לעשות שימוש בהוראת סעיף 107 ולהתיר את תיקון השומה.
הוחלט: הערר התקבל ביום 12.12.2007
מילון מונחים
העוררת – חברת פרויקטים גן העיר בע”מ
המשיב – מנהל מיסוי מקרקעין
אין נפקא מינה – לא משנה, אין חשיבות לכך
חלוטה – סופית בהחלט ואינה מותירה מקום לערעור, לערר, לדיון נוסף וכד’
הערות שוליים:
- ו”ע 1018/06, חברת פרויקטים גן העיר בע”מ נ’ מדינת ישראל. מיסים כב/1 (פברואר 2008) ה- 46, עמוד 304
© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי
#683
