מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
בפסק דין של בית משפט השלום בטבריה, מדינת ישראל נגד ניאז תאופיק נאבסו (1), נדונו טענות מקדמיות אשר טען הנאשם לשם ביטול כתב האישום: “כבר נשפטתי”, התיישנות, פגמים בכתב האישום וטענת אישום מנוגד לצדק.
העובדות
- הנאשם הועמד לדין בשנת 1997, בגין עבירות על חוק מע”מ. זאת לאחר שבשנת 1994, הועמד הנאשם לדין בגין עברות לפי פקודת מס הכנסה.
- לאחר הקראת כתב האישום, ביקש הנאשם לטעון טענות מקדמיות לשם ביטול כתב האישום.
דיון בטענת הפרת הבטחה שלטונית
- הנאשם טוען שהגיע לידי הסדר עם שלטונות מע”מ, לפיו אם ישלם את החוב כפי שהוסכם בין הצדדים – לא יינקטו נגדו הליכים משפטיים.
- ההכרעה: הטענה הוכחשה על ידי המדינה, ובית המשפט נדרש לבירור עובדתי כדי להכריע בה, ולכן יש לבררה במהלכו של המשפט.
דיון בטענת “כבר נשפטתי”
- הנאשם נשפט בבית משפט השלום על עברה של השמטת הכנסה מתוך דו”ח שנערך על פי פקודת מס ההכנסה. לטענתו, מדובר באותם המעשים בגינם הוא מועמד לדין בכתב אישום זה.
- ההכרעה: השמטת הכנסה מתוך דו”ח שנערך לפי פקודת מס הכנסה, אינה עברה לפי חוק מע”מ הכלולה בכתב אישום זה, ולכן המעשים בהם מואשם הנאשם אינם זהים, ודין הטענה להידחות.
דיון בטענת ההתיישנות
- הנאשם טוען שחלק מהעברות התיישנו.
- ההכרעה: הנאשם נחקר טרם חלף הזמן הקובע, והחקירה הפסיקה את מירוץ ההתיישנות.
דיון בטענת פגמים בכתב האישום
- הנאשם טוען כי כתב האישום פגום, שכן הוא לא כלל את העובדה שהנאשם שילם כבר את חובותיו לשלטונות מע”מ.
- ההכרעה: עובדה זו אינה יסוד מיסודות העברה, אלא לכל היותר עובדה שעשויה להוות טיעון להקלה בעונש, לכן אין בהשמטתה כדי לפגום בכתב האישום.
דיון בטענת עברות מנהליות
- העברות בכתב האישום הן עברות מנהליות, ועל המדינה לבחור בדרך שהתווה חוק העברות המנהליות, ולא בדרך של הגשת כתב אישום.
- ההכרעה: בית המשפט קבע כי העברות אינן מנהליות.
דיון בטענת אישום מנוגד לצדק
- הנאשם טוען שהוטרד פעמיים בגין אותה מסכת עובדתית – תחילה כשהועמד לדין על עברות לפי פקודת מס הכנסה, וכעת בגין עברות על חוק מע”מ.
- המדינה טוענת כי אין זהות בין הגופים המוסמכים להגיש כתבי אישום בתחומים השונים, לכן לא תמיד מתאפשרים תיאום והגשת כתב אישום מאוחד. כמו כן, אין מדובר ב”הטרדה בלתי מוצדקת”, שכן הנאשם עבר הן על פקודת מס הכנסה והן על חוק מע”מ.
- ההכרעה: בית המשפט פסק, כי ראוי היה כי בגין אותה מסכת עובדתית, יוגש כתב אישום אחד, על מנת לאפשר לנאשם להתגונן מפני האישום פעם אחת בלבד. התיאום בין רשויות התביעה השונות, אפשרי, וצריך שייעשה. שלטונות מע”מ הגישו את כתב האישום, שלוש שנים לאחר ששלטונות מס הכנסה הגישו את האישום הראשון נגד הנאשם, וזאת חמש או שש שנים לאחר שהמעשים התבצעו. בהצטרף כל הנסיבות לעיל יחדיו, מתחזקת תחושת אי הצדק שבהגשתו של האישום השני, לאחר שהנאשם התמודד עם האישום הראשון. יש לבטל את כתב האישום, בשל היותו מנוגד לצדק.
הבקשה התקבלה. ניתן ביום 3.2.1998.
דעת המחברת
חשוב למייצגים להכיר מקרה זה ולמגר תופעה זו של התנפלות והגשת כתבי אישום של אותו משרד ממשלתי באותה אטמוספירה על אותן עברות. הצעד הבא היה צריך להיות שומות מס.
אני רוצה לקוות שמאז, לאחר שחלפו כבר כעשרים שנה, פני הדברים השתנו.
הערות שוליים:
- ת”פ 2821/97 מדינת ישראל נ’ ניאז תאופיק נאבסו
המאמר נכתב ביום 6.3.2017
#417
