מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
מקרה בלום (1) העורר בענייננו, שהוא תושב חוץ, עוסק בסוגיית בקשה לפריסת השבח לפי סעיף 48א'(ה) לחוק (2), העיתוי והאופן שבו יש להגיש בקשה מסוג זה.
עובדות
- העורר, תושב חוץ, מכר זכות מקרקעין ביום 19.3.1984. העסקה דווחה למנהל מיסוי מקרקעין טבריה, המשיב בענייננו, ושומת מס שבח הוצאה ביום 8.7.1984.
- לאחר דין ודברים עם המשיב, הוצאה שומה סופית ביום 20.5.1985 כ- 14 חודשים מיום הדיווח על העסקה. העורר לא שילם את המס המוטל במועדו, שנשא קנסות וריביות.
- בראשית שנת 1987 העורר ניהל משא ומתן נוסף להפחתת הקנסות וביקש לשלם את יתרת המס בדרך של פריסת שבח לפי סעיף 48א(ה) לחוק.
- ועדת הערר (3) שדנה בבקשת העורר להפחתת הקנסות ותשלום יתרת המס בפריסה, דחתה את בקשת העורר. עיקר נימוקי הוועדה היו, כי העורר לא עמד בסדרי הדין – הן איחור בבקשת הפריסה שלא במועד והן אי הגשת דיווח למס הכנסה לפי סעיף 131(א)(4),שהוא תנאי להגשת בקשה לפריסת השומה.
גדר המחלוקת
השאלה העיקרית, שעמדה בפני בית המשפט העליון:
- האם על פי סעיף 85(א)(3) לחוק(4) למנהל מיסוי מקרקעין הרשות לתקן שומה סופית עקב “טעות סופר בשומה” ותוך ארבע שנים מיום שדווחה, כטענת המערער.
- הערעור נדחה על ידי בית המשפט העליון מכמה טעמים.
- ראשית, המערער הגיש את הבקשה לפריסה בשיהוי ניכר – רק בשנת 1987, כ- 3 שנים לאחר הגשת השומה למשיב. את הבקשה לפריסת שבח יש להגיש כל עוד לא הוצאה שומה סופית. יתרה מכך, חישוב מס השבח באמצעות פריסה ייעשה לפי סעיף 48א(ה)(1) לחוק ובהתאמה לסעיף 131 לפקודה (5) בדיווח למס הכנסה.
- שנית, סעיף 85(א)(3) לחוק לא יחול בעניינו של המערער. סמכות התיקון בסעיף זה קמה, כאשר מתגלה טעות בשומה. בענייננו, הטעות לא הייתה בשומה אלא בבא כוח המערער, שלא ידע כלל כי קיימת אפשרות לפרוס את השומה לפי סעיף 48א(ה)(1) לחוק, ומשכך – לא עומדת למערער טענת “טעות בשומה“.
- לבסוף, טענות המערער נדחו מן הטעם כי המערער לא דיווח למס הכנסה לפי סעיף 131 לפקודה כדרישה וכתנאי להתקיימות סעיף 48א(ה)(1) לחוק.
- למעשה, על בעל דין, המעוניין בתשלום שומת מס השבח בפריסה, לבקש זאת לפני הוצאת שומה סופית, ורק אם הגיש דין וחשבון על פי סעיף 131 לפקודה. אם הזכות נמכרה לפני סיום השנה לגביה הנישום צריך להגיש דיווח למס הכנסה, הוחלט בפסק הדין כי ניתן להמתין עד להוצאת שומת מס הכנסה סופית- דבר שלא יהווה שיהוי בבקשה לפריסה
הערעור נדחה. ניתן ביום 11.8.1996.
דעת המחברת
פסק הדין הזה חשוב, משום שהוא סימן את הדרך. הוא יצר את מתווה העבודה בכל הנוגע לפריסת מס השבח. אפילו רשות המסים הוציאה הוראת ביצוע המרכזת את העקרונות לטיפול בפריסת מס שבח. כיום, לאחר תיקון 50, הפריסה לתושבי חוץ נעשית רק על ידי פקידי השומה. הפריסה לתושבי ישראל נעשית על פי חוק מיסוי מקרקעין על ידי המנהל לגבי השנים שעד לשנת המכירה, והכל בכפוף לדוחות מס שהוגשו ונקלטו בפועל על ידי פקיד השומה.
לאור פסק הדין הזה ניתן להבין איזה בלבול היה בקרב המייצגים.
הרעיון לפריסה נולד הרבה אחרי הדיווחים, הדיונים וכן הלאה.
המלצתי כיום, לאחר ששנים רבות אנחנו מתמודדים עם נושא הפריסה, היא להגיש במקביל להגשת השומה למס שבח ולטופסי הפריסה וכן הלאה, את הדו”חות למס הכנסה של המוכרים. יש לעשות זאת במקביל.
במס הכנסה ישדרו את הדו”חות, ובמס שבח יוכלו לראות את הנתונים ולקבוע את שיעור המס השולי לשנות הפריסה.
מוצע לכל מוכר להיוועץ ברואה חשבון או יועץ מס בנוגע לעסקה ולהתארגן בבקשת הפריסה מבעוד מועד, לפני החתימה על ההסכם, הדברים צריכים להיות לנגד עיני המוכר. הזכות לפריסה היא זכות בעלת ערך כספי עצום, וחבל להחמיצה בגלל אי הכרת ההטבות הללו.
לעיתים המוכר מגלה שהיה מגיע לו לפרוס את השבח ולחסוך במיסים שנים לאחר העסקה.
מוצע להכיר את הוראת הביצוע 4/2011 (6), המרכזת את העקרונות ליישום – בהם על הנישום להגיש בקשה לפריסת שבח תוך שנת המס בה התבצעה העסקה. אם הבקשה הוגשה לאחר שנת המס, יש להגישה לפי תקופת התיישנות כאמור בסעיף 85 לחוק.
בקשה כאמור תועבר ישירות למנהל מיסוי מקרקעין לעריכת שומה לפי הפריסה המבוקשת, ולאחריה היא תועבר למס הכנסה – לתיאום ותיקונים לפי דו”חות מס הכנסה, שדווחו באותה שנת מס של העסקה.
הערות שוליים
- ע”א 639/90 אביגדור בלום נ’ מנהל מיסוי מקרקעין טבריה.
- סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ”ג–1963.
- עמ”ש 87/88 אביגדור בלום נ’ מנהל מס שבח טבריה.
- סעיף 85(א)(3) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ”ג–1963.
- סעיף 131 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א–1961.
- הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מספר 4/2011 מיום 15 פברואר 2011.
המאמר נכתב ביום 8.2.2015
#207
