מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא

בעניין באוהאוז בעמ נ’ מיסוי מקרקעין חיפה (1), מדובר היה בהחלטת ביניים, שעניינה בקשה מטעם המנהל להגשת תצהיר מטעם הרכזת שערכה את ההחלטה בהשגה. זאת לאור הטענה של החברה, שנטענה לראשונה במסגרת הסיכומים, כי המפקח שערך את השומה בשלב הראשוני, הוא גם מי שהחליט בהשגה, וזאת בניגוד לסעיף 87א לחוק. המנהל ביקש להגיש ראיה להבהרת טענה שלא נטענה בכתב הערר ושעלתה לראשונה בסיכומי החברה, בהסתמך על חקירת עד במסגרת הערר. הבקשה להגשת התצהיר התקבלה.

עובדות

1. החברה העלתה בסיכומיה את הטענה המקדמית, כי המפקח שערך את השומה בשלב הראשוני הוא גם מי שהחליט בהשגה, וזאת בניגוד לסעיף 87א לחוק.
2. טענה זו לא נכללה בין נימוקי הערר, והעניין עלה מעדותו של המפקח רפי ביטס, שאישר בעדותו במסגרת הערר, כי ערך את השומה בשלב הראשון וכי הרכזת הבכירה שערכה את ההחלטה בהשגה, התייעצה עמו ועם סגן מנהל המשרד.
3. לאחר הגשת סיכומי החברה, שכללו לראשונה את הטענה כי המפקח שערך את השומה בשלב הראשוני הוא גם מי שהחליט בהשגה, וזאת בניגוד לסעיף 87א לחוק, הגיש המנהל בקשה זו להגשת תצהירה של הרכזת להבהרת נסיבות מתן החלטתה בהשגה, המפריכות טענה מקדמית זו, ולבקשה צורפה הצהרת הרכזת.    

גדר המחלוקת העיקרי

האם יש לאפשר הגשת ראיה נוספת מטעם המנהל בשלב הסיכומים – תצהיר מטעם הרכזת – לאור העובדה כי מדובר בתגובה לטענה שלא הועלתה על ידי החברה בנימוקי הערר, אלא הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים?

ההחלטה

בית המשפט קבע כי אי העלאת הטענה על ידי החברה בנימוקי הערר, מצביעה לכאורה על העדר מחלוקת בשאלת כשרות ההחלטה בהשגה. עניין זה עלה לראשונה מחקירתו של המפקח, מר ביטס, מבלי שהמנהל התנגד לכך. לכן יש לראות בכך את הסכמתו להרחבת היריעה מעבר לאמור בכתב הערר.

בית המשפט קבע כי העדת הרכזת להבהרת עניין עריכת ההחלטה בהשגה, כשטענה זו לא הייתה נימוק בערר, אף לאחר הגשת סיכומי החברה, לא תשבש את סדר הדין התקין. העדר הצגת טיעונו של נימוק זה בכתב הערר, גרם כנראה לשיקולו של המנהל שלא להביא ראיות לעניין זה בשלב שמיעת הראיות, והצורך בכך התעורר עם העלאת הטענה לראשונה בסיכומיה של בא כוח החברה. הטענה לא נטענה בנימוקי הערר, ולכן לא היה מקום להעלותה בשלב שמיעת הערר, אך משהועלתה לראשונה כטענה בסיכומי החברה, מן הראוי לאפשר למנהל להבהיר את עמדתו בראיה מטעמו.

בית המשפט העליון כבר פסק (2) כי “הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות”.

המנהל מבקש להגיש ראיה שאין בה כדי לפתח את הדיון מחדש, אלא להבהרת טענה שלא נטענה בכתב הערר ושעלתה לראשונה בסיכומי העורר בהסתמך על חקירת העד. אילו היה בבקשת הבהרה זו כדי לגרום לניהול הערר פעם שנייה, היה בכך, לכאורה, כדי גרימת עוול לחברה. אך משאין הדברים כך, יהיה זה מן הראוי להתיר למנהל הגשת הראיה הנוספת, שתאפשר לחברה לחקור את הרכזת, לבירור ולהבהרת טענתה זו שהועלתה לראשונה בסיכומיה, ולהשלים את סיכומיה בהתאם.

ועדת הערר משוחררת מדיני הראיות הרגילים, ובסעיף 89ג לחוק הוקנו לה סמכויות של שיקול דעת רחב, כדי לאפשר דיון נוח מהיר ויעיל.

ניתן ביום 4.9.2008.