מכירת דירת הבעל, במהלך נישואין, עלולה לפגוע בזכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת האישה, לאחר הגירושין

מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שובט שולמית נגד מנהל מס שבח מקרקעין (1), נקבע כי לצורך הפטור ממס שבח, בני זוג גרושים ייחשבו כ”מוכר אחד”, אם במהלך ארבע השנים שקדמו למכירה, הם ניצלו את הפטור במכירת דירה אחרת, בעת שהיו נשואים והתגוררו תחת קורת גג אחת.

העובדות

1. ביום 29.10.1987, נחתם הסכם הנושא את הכותרת “הסכם גירושין” בין שולמית לבין בעלה. בהסכם התחייבו הצדדים, בין היתר, להתגרש זה מזו, כדת וכדין בפני בית הדין הרבני.
2. ביום 20.11.1996, התגרשו שולמית ובעלה בבית הדין.
3. ביום 23.2.1997, מכרה שולמית את זכויותיה בדירה בבאר שבע.
4. מנהל מיסוי מקרקעין חייב את המכירה במס שבח, שכן בעלה לשעבר של שולמית מכר דירה אחרת, בפטור ממס שבח, במהלך ארבע השנים שטרם מכירת דירתה של שולמית.

גדר המחלוקת

5. בית המשפט מתמקד בשאלה המשפטית: האם שולמית ובעלה לשעבר נחשבים כ”מוכר אחד”, שמכר דירה נוספת במהלך ארבע השנים שלפני 1997, ולכן המכירה אינה פטורה ממס שבח?

העוררת טוענת

6. אין לראות בשולמית ובבעלה לשעבר, כמוכר אחד, שכן בפועל הם התגרשו בשנת 1987. ראיה לגירושין היא הרישום בתעודת הזהות, שהנו קונסטיטוטיבי.

מנגד, טענות המשיב

7. יש לראות בשולמית ובבעלה לשעבר, כמוכר אחד, כמשמעות המונח בהוראת סעיף 49(ב) לחוק מס שבח מקרקעין.

ההכרעה

8. הרישום בתעודת הזהות אינו שופך אור לגבי המועד שבו שוּנה מעמדה האישי של שולמית למעמד של גרושה. ישנו רק רישום אחד – זה המצוי במשרד לענייני דתות, לפיו, ניתן לשולמית גט בבית הדין הרבני, רק ביום 20.11.1996, ולא קודם לכן.
   אין לראות בבני זוג החיים בנפרד בדרך קבע, כ”מוכר אחד” לעניין סעיף 49(ב) לחוק, גם אם הם לא התגרשו “פורמלית”. אלא ששולמית אינה מכחישה את העובדה שהיא שבה להתגורר עם בעלה תחת קורת גג אחת, לאחר שנחתם ההסכם בשנת 1987, הגם שלטענתה, היו אלה “מגורים מתוך רחמנות”.

9. נקבע כי שולמית התגרשה מבעלה, לאחר שנמכרה דירת בעלה. בעת מכירת דירת הבעל, שולמית הייתה נשואה לבעלה, והתא המשפחתי היה קיים. מכיוון שהבעל מכר דירה אחרת, ומכיוון שבמועד מכירת דירתה של שולמית, טרם חלפו ארבע שנים מאז המכירה הראשונה, מכירת דירתה של שולמית חייבת במס שבח.

הערר נדחה. ניתן ביום 21.6.1999.

נפסקו הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

דעת המחברת:

זהו פסק דין מתקופה שבה מכירות בפטור של דירות מגורים, הוענקו אחת לארבע שנים. אולם, סוגיית היקף התא המשפחתי ועד מתי הוא משפיע על בני הזוג, לאחר הגירושין, עולה מעת לעת גם בבתי המשפט.
מקרה דינה מור בבאר שבע עסק גם הוא בהיקף תחולתו של התא המשפחתי ובשאלה מתי נספרות המכירות של בני הזוג, כאשר אלו נעשו לפני הנישואין. כדאי להכיר את המקרים הללו, הגם שהם ישנים.
סבורני כי נכון יהיה לנתק את הספירות של הדירות מיום הגירושין, לכל עניין ודבר, ולאפשר לבני הזוג לצאת לדרך חדשה ולהתחיל ספירה חדשה של המועדים, כאילו לצורכי הספירה הם מתחילים ספירה מיוחדת. החוק גם כך מסובך, ולכן בהעדר הוראות חוק לדבר, אנחנו מתמודדים בכל מקרה עם המקרה לגופו, ומבקשים ללמוד את השפעת הפסיקה, כולל זו, על המקרה הנדון.
תא משפחתי הוא סוגיה שצריך לשוב ולטפל בה בחוק מיסוי מקרקעין, ואולי הגיעה העת לבטל את ההגדרה בפרק חמישי1 – “המוכר” = “תא משפחתי מוכר”.

הערות שוליים:

1. עמ”ש 3218/97 שובט שולמית נ’ מנהל מס שבח מקרקעין

המאמר נכתב ביום 18.4.2018

#61