ההכנסה ממכירת מקרקעין מיוחסת לשנת המס שבה קוימה התחייבות המוכרת למסור את החזקה בנכס

מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, פרל מנדל בע”מ נגד פקיד שומה חיפה (1), נדון מועד מיסוי הסכם למכירת מקרקעין. בעוד הצדדים מציגים טענות באשר למועד חתימת ההסכם, קבע בית המשפט כי ההכנסה תיוחס לשנת המס שבה ביצעה המוכרת את התחייבויותיה לפי הסכם המכר והייתה זכאית לקבל את ההכנסה, ולא לשנת המס שבה נערך ההסכם.

העובדות

1. פרל מנדל בע”מ היא חברה קבלנית לבניין שברשותה מספר מגרשים.
2. הסכם למכירת רבע המגרש מהחברה לפרל מנדל, נושא את התאריך 31.3.1983. בחוזה נקבע כי התמורה, בסך 400,000 שקל בתוספת מע”מ, תשולם עד ליום 5.4.1983, ועם קבלת מלא התמורה, יקבל הקונה את החזקה בנכס.
3. בדו”ח שהגישה החברה לשנת המס 1982, היא הצהירה על הפסד בסך 13,130 שקל. פקיד השומה כלל בהכנסתה של החברה לשנת 1982, את התמורה בגין מכירת המקרקעין לבעל החברה, כך שסך ההכנסה החייבת עמדה על 327,024 שקל.

גדר המחלוקת

בית המשפט מתמקד בשאלה המשפטית: האם תיוחס התמורה לשנת המס 1982 או לשנת המס 1983?

המערערת טוענת

על אף הכתוב בראש החוזה, הוא נחתם בפועל ביום 1.4.1983, והתמורה, אף היא, שולמה בתאריך זה.

מנגד, טענות המשיב

מאחר שהחברה ניהלה את ספריה בשיטה המסחרית, הרי שהמועד הקובע לעניין עיתוי קבלת הכנסה הוא המועד שבו נערכה העסקה, ביום 31.3.1983.

ההכרעה

1. שני הצדדים ייחסו חשיבות מכרעת לתאריך עריכת החוזה. החברה מנסה להראות שנפלה טעות, וכי למעשה החוזה נערך ביום 1.4.1983 ולא ביום 31.3.1983, ואילו פקיד השומה מנסה להפריך גרסה עובדתית זו. אולם לדעת בית המשפט, אין כל חשיבות למועד עריכת החוזה, לצורך קביעת העיתוי של קבלת ההכנסה.
2. על פי השיטה המסחרית, שלפיה מנהלת החברה את ספריה, יש לרשום תקבול במועד שבו הנישום נעשה זכאי לקבלתו. הפסיקה, באנגליה ובארץ, אימצה את המועד שבו ביצע הנישום את שהיה עליו לבצע, על מנת להיות זכאי לקבל התשלום בפועל, כמועד הזכאות לתקבלו.
3. לפי הסכם המכר, התחייבות החברה כלפי הקונה היא להעביר לו את הזכויות בנכס ואת “החזקה המלאה והבלעדית בנכס”, עם קבלת מלוא התמורה. על הקונה לשלם את מלוא התמורה עד ליום 5.4.1983.
4. בית המשפט קבע את מועד תשלום מלוא התמורה, בהתבסס על חשבונית שמופיע עליה התאריך 1.4.1983. אמנם ניתן להוציא חשבונית 14 יום ממועד מסירת הטובין לקונה, ומכאן שחשבונית המס אינה ראיה חלוטה שהתשלום בוצע ביום 1.4.1983 ולא קודם לכן. אך בנסיבות מקרה זה, לא נכתב בחוזה שהתשלום נעשה עם עשייתו ושהחברה מאשרת בחתימתה את קבלתו, אלא הוסכם על תשלום במועד עתידי, ולא יאוחר מיום 5.4.1983. לכן, יש להניח שבמקרה הנוכחי, בוצע התשלום ביום 1.4.1983, כפי שמופיע בחשבונית. על כן, לפי תנאי החוזה, התאריך 1.4.1983 הוא המועד שלפניו אין להניח שנמסרה החזקה המלאה בנכס.
5. המועד שבו מילאה החברה את המוטל עליה לפי החוזה, חל לכל המוקדם בתחילת שנת המס 1983, ולכן החיוב במס חל בשנת 1983 ולא בשנת 1982. לפיכך, נקבע כי השומה לשנת המס 1982 מתבטלת.

הערעור התקבל. ניתן ביום 16.12.1988.

מאחר שהמערערת לא הציגה את הבעיה המשפטית הנכונה, לא ניתן צו להוצאות.