סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין חל על ‘טעות בשיקול הדעת’ של נישום

1. העורר היה דייר מוגן בדירה אשר בבניין מגורים ישן.
2. העורר הצטרף לקבוצת רכישה, אשר רכשה את הזכויות במקרקעין שעליהם בנוי הבניין, הרסה את הבניין הישן ובנתה בניין חדש. הדירות בבניין התחלקו בין חברי קבוצת הרכישה.
3. שלושה מחברי קבוצת הרכישה מכרו את דירותיהם בהפסד, ונקבעו להם שומות אפס.
4. העורר מכר את דירתו החדשה. לטענתו, עלויות הבנייה עלו על מחיר המכירה, ולפיכך הגיש תצהיר בשומה עצמית “אפס” שבח.
5. המשיב דחה את הצהרת העורר, וחייב אותו בתשלום מס שבח.
6. העורר הגיש השגה, וזו נדחתה.
7. בשלב מאוחר יותר, משנתברר לעורר כי שומת מס השבח תהיה גבוהה, הוא ביקש במסגרת סעיף 85 לחוק (2), לתקן את הצהרתו ולבקש פטור לפי סעיף 49ב לחוק (3). המנהל דחה את בקשתו, בנימוק כי חלף המועד להגשת הצהרה לפי סעיף 49ב.

8. האם הפלה המשיב את העורר, לעומת מוכרי דירות אחרים בבניין?
9. האם בקשת תיקון השומה עומדת בתנאי סעיף 85 לחוק?

10. מוכרים אחרים של דירות באותו הבניין, אשר עליהם חלו אותן הוצאות הבנייה, קיבלו שומות אפס. חיוב העורר במס מפלה אותו לרעה.
11. לחלופין, הוא מבקש לתקן את השומה ולבקש פטור ממס לפי סעיף 49ב’.

12. בהקשר לשאלה הראשונה, השתכנעה הוועדה כי בניגוד למוכרים האחרים, לעורר נוצר רווח מהמכירה, שכן המוכרים האחרים לא היו דיירים מוגנים בבניין. המוכרים האחרים נשאו בהוצאות גבוהות יותר, בגלל בניית דירות גדולות יותר ופינוי של דיירים מוגנים, ומחיר המכירה שלהם היה נמוך יותר. לפיכך, חיובו של העורר במס גבוה יותר אינו מפלה אותו לעומת המוכרים האחרים.
13. בהקשר לשאלה השנייה, מסכימה הוועדה שהעורר הגיש את בקשתו לתיקון לאחר שחלף מועד ההצהרה. אולם, הפסיקה מכירה בכך שעלולה לחול “טעות כלשהי” בהצהרה זו, ולכן מאפשרת לתקן אותה במסגרת פרק הזמן של ארבע שנים, לפי סעיף 85 לחוק. הוועדה קובעת כי הצהרתו הראשונית של העורר הנה ‘טעות בשיקול דעתו’, ומאחר שהבקשה לתקן את הטעות הוגשה בטרם חלפו ארבע שנים, יש להתיר לעורר לתקן את השומה ולקבל פטור ממס שבח לגבי עסקה זו.

1. ו”ע 9094-08 אייל עזר נ’ מנהל מיסוי מקרקעין חיפה
2. סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ”ג – 1963
3. סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ”ג – 1963

המאמר נכתב ביום 29.1.2017

#237