סקירה וצעדים נחוצים
מאת: דורית גבאי, רו”ח
נוסח ההודעה אשר יצאה מטעמי כאשר בג”ץ החליט לדחות את העתירה לביטול האפליה ומימוש חוק החופש העיסוק.
“בית המשפט ממשיך להנציח עוול של שנים.
במלחמה על יוקרה ועל ממון הפסידה בעיקר מדינת ישראל.
בית המשפט העליון דחה את עתירתה של דורית גבאי בדבר שינוי החוק הנותן לעורכי הדין את הזכות הבלעדית לטפל במיסוי מקרקעין.
העותרת יועצת מס בכירה דורית גבאי: “בית המשפט העליון שגה! החלטת העליון שלא להתערב בחקיקה הקיימת ממשיכה לפגוע בחופש העיסוק של כלל רואי החשבון אשר לומד ונבחן בנושא חוק מיסוי מקרקעין.
ההחלטה מנציחה עוול של שנים ומבזבזת את כספי הציבור“
יועצת מס בכירה המתמחה במיסוי מקרקעין, דורית גבאי, עתרה לבית המשפט העליון במטרה לשנות את החוק הנותן לעורכי הדין את הזכות הבלעדית לטפל במיסוי מקרקעין ולאפשר לרואי חשבון לייצג נישומים בכל הקשור לחוק מיסוי מקרקעין.
אמש דחה בית המשפט העליון את העתירה שהוגשה באוקטובר 2010.בעתירתה טענה גבאי כי החוק מגביל ופוגע בחופש העיסוק של רואי החשבון בכך שאינו מאפשר להם לייצג בעלי נכסי מקרקעין שמוכרים או רוכשים נכסים חדשים בישראל. העתירה נועדה ליצור חופש בחירה לנישומים את מי לקחת כמייצג ולא להגבילם לעורך דין .
יועצת מס בכירה – לשעבר סגנית למנהלת מיסוי מקרקעין, דורית גבאי:
“בית המשפט העליון שגה! החלטת העליון שלא להתערב בחקיקה הקיימת ממשיכה לפגוע בחופש העיסוק של כלל רואי החשבון אשר לומד ונבחן בנושא חוק מיסוי מקרקעין. ההחלטה מנציחה עוול של שנים ופשרות של איגודים מקצועיים בעלי אינטרסים ומעודדת הורדה ברמת הדרישות להכשרה במקום להעלות את הרמה. כלומר, עורך דין יסיים בהצטיינות לימודי משפטים – ויוכל לייצג במיסוי מקרקעין גם אם לא למד שורה אחת מהחוק ולבטח לא נבחן עליו! ההחלטה פוגעת בכלכלת ישראל – שכן רואה החשבון יודעים יותר ועושים ויכולים לקדם את הטיפול בעסקאות באופן מקצועי ויעיל יותר בגישה הרצויה ובלי להיגרר לעררים מיותרים בבתי משפט. לרואי חשבון יש זכות לייצג עסקאות נדל”ן בחו”ל והם עושים זאת בלא כל קושי. תחום הייצוג במיסוי מקרקעין מגלגל סכומי כסף רבים שמשלמים אותם בעלי הנכסים מהארץ ומחו”ל. זוהי מלחמה על נתח שוק ועל יוקרה. בהחלטה הזו הנישומים – תושבי ישראל ותושבי חוץ, כמובן משרד האוצר ואנו כחברה – הפסדנו. תביעות לרשלנות מקצועית כנגד עורכי דין בתחום מיסוי מקרקעין עומדים על 3 מתוך 4 תביעות שמוגשות נגדם. לא ניראה כי המגמה תשתנה לטובה.
כמה זמן ומשאבים מתבזבזים בלטפל בשגיאות הללו? מי משלם על זה?
כרואת חשבון אני רואה בידע ובאומנות הייצוג, גם יחד, ובעיקר ברצון העז לעזור לנישומים לתכנן את העסקה נכון – כבסיס לזכות שלי לעבוד בישראל ולעזור לאנשים לשלם פחות כחוק. על זכות זו לא אוותר.”
פסק הדין הדוחה את העתירה, ניתן בבית המשפט העליון בתאריך 19.11.2012
מה קורה מכאן ואילך?
לשכת עורכי הדין יצאה בפרסומים רבים בנושא. נשלחו מיילים לכל עורכי הדין בארץ ובכל ועדה פנימית של הלשכה הנושא עולה.
המרוץ של לשכת עורכי הדין הוא כנגד משיגי גבול. כאלה שעושים את העבודה משפטית במקום עורכי הדין. הם מנהלים מרדפים כאלה במשך שנים. כעת, הבג”ץ הזה נתן להם מטריה להמשיך ולעסוק בנשוא הזה באופן בלעדי.
התוכנית שלנו היא להפיץ בכל מקום את החיוניות של השינוי בחוק, לפעול לתיקון החוק בשיתוף משרד האוצר, רשות המסים, ולהביא לייצוג מלא של כלל רואי החשבון.
מובן, שרואה חשבון שאינו מעוניין לעסוק בזה, לא יעסוק בזה.
אולם, מי שיש לו הידע והוכשר לייצג במסי הכנסה ורווח הון – חייב לקבל את זכות הייצוג גם במיסוי מקרקעין.
הדרך לתקן את העוול פשוטה: או דרך מחיקת פסקה 4 להגדרת “נכס” ואז כל עיסקה במקרקעין – נכללת ברווח הון ואז רואי החשבון בפנים. או לתקן את סעיף 109א לחוק מיסוי מקרקעין באופן הבא:
109א.
(א) רואה חשבון כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט”ו-1955, רשאי לייצג נישום בהליכים המתנהלים לפי חוק זה, לפני המנהל בלבד; לענין זה, “ייצוג” – לרבות כל טיעון ופעולה אחרת בשמו של נישום.
(ב)הוראת סעיף קטן (א) אינה באה לפגוע בזכותו של עורך דין על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א-1961.
