מאת: דורית גבאי, רו”ח
בכנס השנתי למיסים שהתקיים ביום 12.12.12 בתל אביב, סקרתי את המצב החוקי הקיים היום בנוגע לדיני המס.
בגדול, יש בלגן שלם.
מזה 15 שנה החקיקה מבולבלת, לא עדכנית, לא מנותבת לעבר יעד ידוע – ועושה צרות לכולנו ולמשק.
אחת הבעיות נוגעת לחוק ישן, מימי הבריטים, עת גברים יצאו לעבוד או הקימו את העסק שלהם, ונשים טיפלו בילדים.
עיקרון היסוד במס הכנסה הוא המיסוי לפי מדרגות. כלומר, ככל שתרוויח יותר – תשלם יותר מס הכנסה על כל קפיצה – בהכנסה עולה שיעור המס היחסי לקפיצה הזו. למשל, שיעור המס התחילי על הכנסות עבודה ועסק הוא 10% ואז מעל הכנסה של 62,400 ₪ ועד ל- 106,560 ₪ משלמים 14%.
אני מצרפת טבלה למדרגות המס של שנת 2012 ושל שנת 2013.
כל זה לפני חישוב נקודות זיכוי, שמורידות לך את המס – כל אחד בהתאם למצבו. מינימום נקודות זיכוי לאדם הוא 2.25 נקודות שהשווי הכספי בהפחתה מהמס הוא כ- 5,000 ₪. זה אומר שאחרי שמחשבים את המס לפי הטבלה ויוצא נניח מס לשלם 7,800 ₪, אז מפחיתים את ה – 5,000 ₪ ומשלמים רק 2,800 ₪. בגדול, ככה זה עובד.
| מדרגות מס הכנסה לשנת 2012 | מדרגות מס הכנסה לשנת 2013 | ||||
| מהכנסה | עד הכנסה | שיעור המס השולי | מהכנסה | עד הכנסה | שיעור המס השולי |
| 0 | 62,400 | 10% | 0 | 62,400 | 10% |
| 62,400 | 106,560 | 14% | 62,400 | 106,560 | 14% |
| 106,560 | 173,160 | 21% | 106,560 | 168,000 | 21% |
| 173,160 | 261,360 | 30% | 168,000 | 240,000 | 31% |
| 261,360 | 501,960 | 33% | 240,000 | 501,960 | 34% |
| 501,960 | ואילך | 48% | 501,960 | ואילך | 48% |
במצב החוקי שנקבע בפקודת מס הכנסה המנדטורית, יש לומר, כי ככל שקיימת תלות במקור ההכנסה – התלות הזו יוצרת מצב שכל ההכנסות של זה שתלוי, הולכות ומיוחסות לזה שעליו נשענים. מבלי להיכנס לניסוחים ולניתוחים המשפטיים, הרעיון הוא, שבעל עסק לא יכול לפצל את הכנסתו מהעסק ולייחס הכנסה, דרך משכורת לאשתו, כי כך יוצר הפחתת רווח שלו לצרכי מדרגות המס, בדרך הוצאת התלוש, וכמובן מפחית את המס החל עליו. בדרך זו הוא “מרוויח” פחות לצרכי מס הכנסה ונכנס למדרגות מס נמוכות יותר, ביחס למצב שבו לא הייתה מיוחסת לאישה איזושהי משכורת. היא משלמת גם כן מס על מדרגות מס נמוכות, וכמשפחה, נשארים במדרגות מס נמוכות. בשורה התחתונה – נשאר יותר כסף לבני הזוג נטו.
הנושא תפס תאוצה עם השנים, נשים יצאו לעבוד והפכו להיות יותר ויותר חשובות בעסקים המשפחתיים.
ברור, שאם צריך להביא מנהלת חשבונות והאישה בעלת הידע, זה תמיד עדיף שהיא תעבוד, והיא תקבל משכורת מהעסק הזה. מקובל לומר “שהכסף יישאר בבית“.
עם השנים קמה הדרישה לאפשר להוציא תלושי שכר ולחשב חישוב נפרד את הכנסות האישה מהבעל, למרות שהיא עובדת בעסק שלו, והסכום השנתי שהיא יכולה להרוויח באותו עסק שהיא תלויה בו, לפי הגישה של החוק והפסיקה – ושייוחסו לה בחישוב נפרד לשנת 2012 הוא 48,960 ₪. זה אומר כ- 4,000 ₪ לחודש.
בתוך כל זה יש ורסיות שונות. כי לעיתים הבעל הוא מנהל שיווק שפוטר מחברת הייטק. האישה קוסמטיקאית. אבל בלי השיווק, לא תבוא אף אחת.
לכולם ברור שמשהו פה לא הגיוני.
כעת, יש נשים שהן מנהלות את כל העסק. הבעל בשטח והן עושות עבודה של חמישה אנשים. אז איך קובעים ומוציאים לה תלוש של 4,000 ₪ והכפופים לה מקבלים לעיתים כפול ממנה?!
התרומה ניכרת, אבל השכר שלה, בשונה מהתרומה, מוגבל ביותר ויוצר עיוות, פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם לקבל את הגמול המגיע לו, ועל זה נגזרות זכויות סוציאליות וכן הלאה.
זה מתחיל בתלוש למס הכנסה ומסתיים בהמון דברים שיושבים על זה ונגזרים מזה.
כך למשל, אם חלילה המצב הוא אכן שהאישה קבלה כל השנים שכר מינימלי כזה, ובני הזוג נפרדים, היא מפוטרת מהעבודה, כי אז הזכויות שלה מנמליות בגלל תלוש מינימלי! הפנסיה שלה מינימלית ועוד ועוד.
למען האמת, היו שנים, כאשר עבדתי בפקיד שומה חיפה בחוליית חברות, עלינו על “תופעה” שתפסה כותרות ראשיות בעיתונות של אז.
היינו, מפקחי המס, מוצאים נשים שהיו רשומות כעובדות על תקן של מזכירות בחברה אחרת, בדרך כלל חברה בבעלות חברים קרובים, והאישה – השנייה, של החברים הקרובים, הייתה רשומה כעובדת בחברה של אדם אחר.
החלפת הנשים הזו הייתה רק לצרכי מס כמובן!
כאשר היינו מגיעים לעסק ומחפשים את פלונית, שרשומה כעובדת בדיווחי החברה, היינו מוצאים את אשת בעל החברה.
זו תופעה שאני אישית נתקלתי בכ- 12 מקרים כאלה בשנת 1992. כולם “נתפסו” כמי שמפצלים הכנסותיהם באופן מלאכותי לשם הפחתת מס שלא כדין, וההכנסות שלהם תוקנו לכאלה שכל החלק שיוחס לאישה צורף לבעל, המס עלה.
לא הייתה ברירה משום שזה היה החוק.
ואז באו הקולות שקראו, ובצדק, לאפשר בכל זאת העסקת נשים בחברת הבעל או בעסקו.
אז איך תיקנו את החוק?
במקום לשנות את החוק מהיסוד ולהתאימו לרוח העולם המודרני, לחוקי יסוד ולחופש העיסוק, ולכבוד האדם וחירותו, ולצורך קיומי בסיסי שדורש כי שני בני הזוג יעבדו, הגבילו את השכר של האישה מאותו עסק או חברה לסכומים המצחיקים שרשמתי קודם.
הקריאה שלי היא לאפשר לבני הזוג לקבוע את החלוקה של השכר ביניהם כאוות נפשם.
אפשרי בהחלט, שהידע הטכני שווה, פחות או יותר מהיכולת הניהולית.
כך למשל, אם לאישה יש ידע טכני והבעל מנהל את העסק שלה, היא כבעלת הידע יכולה אפילו להרוויח פחות ממנו. וההיפך גם. אם הוא בעל הידע, אבל יכולות בנושא ניהול כספי, גבייה, כוח אדם – לא משהו, ולאשתו יש יכולת לעשות זאת ועושה זאת בפועל, אפשרי שמשכורתה תעלה על הבעל, למרות שהידע הוא החלק המרכזי בעסק.
בשנה שחלפה ובימים אלה, נעשים מאמצים של גורמים רבים במשק לקדם תיקון חוק זה.
נציין אחדים מהם: לה”ב, לשכת רואה חשבון, לשכת יועצי המס, נעמ”ת, לשכת המסחר והתעשייה ועוד.
יש נוסחאות שונות והצעות חוק שהוגשו ונוסחו, ושוב, הכיוון הוא לשריין משכורת של כ- 14,000 ₪ לחודש לאישה.
אני פונה ומבקשת, מכל מי שמקדם את הנושא, לא להיכנס למסלול המעוות שיצרו מלכתחילה.
התיקון צריך להיות מהיסוד. לא עוד טלאים!
יש לבטל את כל הסעיף ולחוקק חדש.
שום מגבלת סכום. בעל ואישה יכולים להקים, לנהל ולהפעיל פעילות משותפת אחת או יותר ולחלק את ההכנסות מהעסק כאוות נפשם.
צריך להבין, שכל מחסום שייקבע פה של עסק אחד, סכום מקסימלי וכן הלאה, יחזיר את האנשים לחפש פרצות.
יש לתת לאנשים לעבוד, לתת להם להתרחב. לתת לעסקים לעבוד ולחסוך מהם עלויות ייעוץ וריצות על מנת לצאת “לא פריירים” מחוקים שבני אדם חוקקו, שגו, ולא מתאימים אותם להגיון ולזמן.
אנשים שוקלים באופן רציני להתגרש!
ממש ככה!
כי אם הם גרושים על הנייר, הם לא תא משפחתי אחד. הם יקבלו כל אחד את השכר וייחשבו להם מס לפי מדרגות מס אישיות נפרדות ולא מאוחדות.
לאן הגענו?!
הצעקה הכנה והאמיתית ביותר, באה מבעלי עסקים מכל הארץ שצעקתם נגעה לאדם מדהים מבית המחוקקים – יו”ר הועדה – מר גפני.
עקבתי בדריכות אחר ניהול ישיבות של ועדת הכספים בנושא.
אני מבקשת לשלוח מפה תשבחות למר גפני, אשר בדיון האחרון עשה הכל, על מנת שרשות המסים תעשה מעשה, ותאשר עיכוב של יישום הוראות החוק והפסיקה בעליון שנתנה לו תוקף, ולמנוע פתיחת שומות אחורה של חמש ושש שנים, תוך יצירת חבויות מס לתשלום של מאות אלפי שקלים שאין מאיפה לשלם אותם.
הדרישות יצאו לבעלי עסקים וחברות שהעסיקו נשים בעסק, ונשים אלו הרוויחו, מן הסתם, יותר מ- 4,000 ₪.
הנורמה עם השנים הייתה לשלם כמה שמגיע לאישה על תרומתה ופקיד השומה היה מפעיל שקול דעת.
לא נגעו בעסקים האלה ונתנו להם לעבוד כי החלוקה הייתה הגיונית ולא עוררה שום טעם לפגם.
לאחר פסק הדין בעניין מלכיאלי בעליון לפיו חוזרים לניסוח המשפטי-דווקני, פנתה הרשות והחלה לפתוח שומות מס ולעורר משפחות שלמות מתרדמתן.
הקולות של גפני – אתם חייבים לשמוע אותו.
כל מי שהולך להיפגע מהנושא, ועד שהנושא יתוקן בחוק, הולך להתארגן כך, שהגזירה לא תשפיע עליו.
תכנוני מס ירוצו פה, הקמת חברות ניהול בבעלות האישה וכן הלאה, וכל זה, לשם תשלום מס אישי של כל אחד מבני המשפחה וכדי לעקוף את החוק ההזוי הזה. כמובן שיגידו שתכנוני המס הללו מלאכותיים. אז יגידו. אם הולכים דווקנית – אז ממשיכים עם הקו הזה. אם הולכים מהותית לפי תרומה לעסק ולהצלחתו – שלא יגבילו.
המאמר נכתב ביום 14.12.2012
#289
