מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
בסוגיית בקשה לתיקון שומה, סעיף 85 לחוק, ניתנה פסיקה ענפה בתחום. יש לציין כי המגמה היא לצמצם את החריגה ממסגרת הזמן לפתיחת שומה.
העובדות
בפסק הדין סועאד הלון ופאדי שרקאוי בבית המשפט במחוזי בנצרת מוצגת בפנינו סוגיה העוסקת בהגשת השגה בגין שווי מקרקעין. זהו ערר אשר הוגש על ידי העוררים, על החלטת המשיב בהשגה בה דחה המשיב את בקשת העוררים מיום 14.7.2008 על השומה שהוצאה בתאריך 19.3.2008, כלומר ארבעה חודשיים אחרי הוצאת השומה. מתברר כי הוגשה בקשה לתיקון שומה בטענה כי נתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לעוררים בעת ההסכמה על השומה. בא כוח המשיב, טוען כי איחור זה מעבר למועד הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין – איחור רב בהגשת השגה בגין שווי מקרקעין. לטענתו אין הוראת חוק המאפשרת הגשת ערר באיחור רב כל כך.
על רקע נתונים אלה הוגש ערר אשר מטרתו ניסיון לתקן את השומה.
גדר המחלוקת
השאלה שעלתה היא האם רשאים העוררים להגיש השגה נוספת על זו שהוגשה?
בקשת העוררים לתקן את השומה המוסכמת – השומה נקבעה בהסכמה עוד בתאריך 25.3.2008 ואין הוראת חוק המאפשרת הגשת ערר באיחור רב כל כך.
פסק הדין
השופטת פ’רוקצה: “יש ליתן חשיבות רבה למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין לצורך עשיית פעולות במסגרת ההליך השיפוטי – אחרת לא ניתן לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה“
יש ולעיתים מוצאת הועדה צידוק להתערב בשיקול דעת המשיב ולהאריך מועד שהוחמץ מסיבות מוצדקות. לעיתים, גם אם קיימת הצדקה מועטה ודחוקה, הועדה נעתרת להארכת מועד, אם רואה היא כי ייגרם עוול לעוררים בכך שהשווי נקבע בצורה שרירותית ובלתי מציאותית. כאשר הועדה חורגת, היא תעשה זאת בזהירות, כאשר כלל ברזל לנגד עיניה- פסיקת העליון שקבע כללים וסייגים לחריגה ממועדים הקבועים בצורה מפורשת בחוק.
בסוגיה זו, העוררים התעלמו לחלוטין מן המועדים החוקיים ואיחרו בהגשת ההשגה ולאחר מכן איחרו בהגשת הבקשה להארכת מועד, כל זה כדי לדון מחדש בשווי המקרקעין שנקבעו בהסכמת העוררים.
נקבע כי- אין ספק שכאן לא נגרם כל נזק ולא ייגרם נזק לעוררים בהשראת השומה על כנה, כי היא נקבעה בהסכמתם. במידה ולא נתנו את דעתם בעת קביעת השומה בהסכמתם לעובדות מסוימות שהיו משפיעות על השווי, זה הוא עניינם והיו צריכים להיות ערים לכך. במידה ויאושר האיחור הבלתי מוצדק הנוגע בחוסר סבירות משוועת, סופן של חריגות אלה שייפגעו בזכויות דיוניות של בעלי הדין ויש בהם משום נזק לציבור הרחב.
יש לציין כי המנהל יכול להאציל סמכות לפקיד במשרדו לתת החלטה בבקשה שהוגשה אליו והחלטה זו מחייבת את המנהל כאילו ניתנה על ידו ואין לראות בכך משום עשייה שלא כדין.
הוחלט לדחות את הערר.
מועד מתן ההחלטה: 4.2.2010
#916
