מאת: דורית גבאי, רו”ח
עובדות
מר קויבסקי העביר במכר ללא תמורה (עסקת מתנה) לאשתו נכסי מקרקעין שונים. עם חלוף מספר השנים, נפטר הוא. העוררת הגישה תצהיר, אשר במסגרתו הודיעה על רצונה לביטול עסקת המתנה. המנהל דחה את בקשתה מהטעם כי הביטול מצריך חתימת שני צדדים, ואילו נותן המתנה נפטר.
פסק הדין – ועדת ערר
חוק המתנה דן בהתחייבות לתת מתנה, כאשר את ההתחייבות יש לעשות בכתב. מובן שאדם יכול לתת במתנה גם נכסי מקרקעין, אולם התחייבות שכזו נחשבות עסקה אובליגטורית בלבד, אינה נחשבת עסקה במקרקעין בהיעדר רישום, כנדרש בחוק המקרקעין.
עם זאת, גם עסקה אובליגטורית חייבת בדיווח למנהל מיסוי מקרקעין על מנת לבחון האם המדובר בזכות שיש למסות אותה בחוק מיסוי מקרקעין, הואיל והגדרותיו של החוק בכלל, והגדרת “מכירה” בפרט, רחבות מההגדרות הקנייניות של חוק המקרקעין.
סעיף 5(ב) לחוק המתנה מאפשר לנותן המתנה לחזור מהתחייבותו, זולת אם ויתר על אפשרות כזו בכתב ומראש.
לאישה אין כל זכות ואפשרות לבטל את המתנה אשר הוענקה לה על ידי בעלה, שהרי עם מותו הפכה התחייבותו לסופית.
הערר נדחה.
דעת המחברת
הנושא עולה פעמים רבות במקרים של נתינת דירת מגורים וניצול סעיף 62 על ידי נותן המתנה ואז המקבל מחוייב בתקופת צינון עקב סייגי סעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין.
אלא, שכאשר נותן המתנה נפטר, לרוב, וכאשר זה קורה בתוך תקופת הצינון, המקבל או המקבלים מבקשים לבטל את המתנה של הדירה וכך להשתחרר מתקופת הצינון ולמכור מיידית את הדירה – בפטור ספציפי של דירת ירושה. זהו פטור עצמאי המנוצל על ידי היורשים בתנאי הפטור הזה.
לצרכי מס הביטול הוא נושא בפני עצמו ומעבר לבחינת המבחנים לביטול עיסקה, עולה השאלה מדוע לא יאשר המנהל את הביטול של המתנה במקרה כזה?
יש קושי וצדק לאי ההסכמה לביטול. יחד עם זה יש צדק וזכות לבקש המרת הפטור שהתבקש בגין ההעברה בזמנו-מסעיף 62 לסעיף 49ב(1) או 49ב(2) או פטור לפי הוראות שעה למינהן. באופן הזה, ההמרה מאפשרת למקבלים למכור בלא תקופת צינון.
הבקשה היא נוהל עבודה קיים ומנוהל על ידי מומחים בהנהלה בירושלים.
נכתב ביום 8.2.2012
