מאת: דורית גבאי, רו”ח
בפסק דין קימחי (1) נקבע כי אין לדחות ערר למרות שהעורר לא הגיש סיכומים בחלוף 9 חודשים מהמועד למרות שקיבל אורכות נוספות. עם זאת, חויב העורר בהוצאות.
העובדות
העובדות הרלוונטיות לענייננו, אינן שנויות במחלוקת ואלו הן:
1. ביום 29.7.2002, הגיש המבקש, מר קימחי, את הערר נשוא הדיון.
2. ביום 21.12.2005, בתום שמיעת ראיות הצדדים, קצבה הוועדה למבקש 60 יום להגשת סיכומיו.
3. המועד להגשת סיכומיו של המבקש הוארך, בהסכמה, עד ליום 30.6.2006.
4. בחלוף תשעה חודשים, משלא הוגשו הסיכומים או בקשה להארכת מועד, ביקש המשיב לדחות את הערר, בשל אי הגשת הסיכומים.
5. בהחלטה מיום 27.3.2007, החליטה הועדה, למחוק את הערר והטילה על המבקש הוצאות בסך 1,500 ש”ח .
6. ביום 3.5.2007, הגיש המבקש, בקשה “לביטול ההחלטה, שניתנה במעמד צד אחד” והגיש, ללא נטילת רשות, את סיכומיו.
המשיב התנגד לבקשה ומכאן המחלוקת שלפנינו.
דיון
7. המבקש התלונן שלא ניתנה לו ההזדמנות להגיב על בקשת המשיב לדחות את הערר וטען, כי בנסיבות העניין, אי ביטולה של ההחלטה תגרום לו נזק רב.
8. עוד נטען, כי על פי כתב הערר והראיות המצויות בתיק, הראה המבקש סיכוי טוב להצליח בערר ומטעם זה, אין לנעול את השערים בפניו בשל איחור בהגשת הסיכומים וכי בנסיבות הללו, ניתן לרפא המחדל למלא חובה שבסדר-דין, על ידי הטלת הוצאות על המבקש.
9. המבקש שם את הדגש על סיכוייו להצליח בערר כשיקול המכריע את הכף לטובתו, במאזן שיקוליה של הוועדה אם לאפשר למבקש, חרף מחדלו, לבטל את המחיקה ולהאריך את המועד להגשת הסיכומים, אשר הוגשו, ללא נטילת רשות, ביום 3.5.2007.
10. המבקש הפנה אותנו לפסק דין לוטי גרינברג ואח’ (2), ולדברי כב’ הנשיאה ד. ביניש, בפסק דין בנק דיסקונט לישראל בע”מ נ’ משה שנפ (3).
11. המשיב סבור, שאין מקום להיעתר לבקשה וזאת לאור התנהלות מזלזלת מצד המבקש בהתעלמו מהמועד שהוארך פעמיים.
12. המשיב הפנתה לפסק דין יהושע בן-ציון נ’ אוריאל גורני ואח’ (4) וטען, כי התנהלותו של המבקש שלא הגיש את סיכומיו כמעט שנה לאחר המועד, באה בגדר תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, בדבר התמשכות הדיון מעבר לנדרש.
13. במענה לטרונייתו של המבקש, שלא ניתנה לו אפשרות להגיב על בקשת המשיב לדחיית הערר, הפנה משיב לתקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה, דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון.
14. המשיב טען,כי המבקש לא עמד בשני תנאים מצטברים: נימוקים להצדקת מחדלו
וסיכוי הצלחה למקרה שתבוטל ההחלטה, ומכאן, שאין הצדקה לביטול ההחלטה.
פסק דין
1. לפנינו בקשה לביטול החלטה מיום 27.3.2007, לפיה נמחק הערר שהגיש המבקש וחויב בהוצאות, מן הטעם שלא הגיש כתב סיכומים במשך תקופה ארוכה גם לאחר הארכות מועד שניתנו לו.
2. המבקש טען בתצהירו, כי הוא פנה לבא כוחו במועד כדי להכין את הסיכומים, אך זה, מסיבותיו שלו, לא הגישם במועד ואף לא טרח להסביר את מחדלו.
3. בית המשפט ייזהר מנעילת שעריו בפני בעל הדין בגין התנהלות דיונית חסרת תום לב, ואין לנעול שער בפני בעל דין אלא מטעמים כבדי משקל.
4. יש לבוא לקראת המבקש, תוך השתת הוצאות עליו בגין מחדלו.
5. ההחלטה תבוטל אם ישולמו הוצאות נוספות המוטלות בהליך זה בשיעור 10,000 ש”ח. אם ישולם הסכום, תינתן למבקש ארכה להגשה מסודרת של הסיכומים.
הוחלט: הבקשה התקבלה ביום 16.09.2007, אך הוטלו הוצאות.
מילון מונחים
המבקש– קימחי אברהם
המשיב– מנהל מס שבח ת”א
טרוניה– תלונה, ביקורת, טענה, גינוי, תרעומת, כעס, רוגז, קושי
השתת– להשית, לקבוע, לבסס, לייסד, לעגן, להציב, להעמיד, לכונן
הערות שוליים:
(1) ו”ע 1232/02, קימחי אברהם נ’ מנהל מס שבח ת”א. מיסים כא/6 (דצמבר 2007) ה-39
(2) ע”א 73/88 בעניין עזבון המנוחה לוטי גרינברג ואח’ נ’ שכון ופיתוח לישראל בע”מ
(3) בש”א 6479/06 בעניין בנק דיסקונט לישראל בע”מ נ’ משה שנפ (פסק דינה של כב‘ הנשיאה ד. ביניש).
(4) ע”א 5000/92 יהושע בן-ציון נ’ אוריאל גורני ואח’, פ”ד מח(1), עמ’ 830.
#682
