פסק דין ד.נ.ד

מאת: דורית גבאי, רו”ח

ביום 14.4.2004 נתן בית משפט העליון פסק דין בעניין ד.נ.ד, שבמסגרתו קבע כי מועד גילוי
המסמכים הינו כבר בשלב ההשגה.

עובדות

בעניין ד.נ.ד. נדון מקרה, שבו מנהל מע”מ לא קיבל את דו”חותיה של המערערת בטענה, כי בדוחות שלה נעשה ניכוי תשומות שלא כדין על פי חשבוניות פיקטיביות, ומשכך – קבע את שומתה לפי מיטב השפיטה.
שתיים מבין המערערות דרשו לקבל לידיהן חומר חקירה, לרבות עדויות.

גדר המחלוקת

המערערות טענו, כי על מנת למצות את זכותן להתגונן מול טענת מנהל מע”מ, עליו לגלות את המסמכים בפניהן, כדי למנוע מהן “נכות ראייתית“.

מנהל מע”מ טען כי המידע מצוי במילא בידיעת הנישום, האמון על עסקיו, ולכן אינו זקוק באמת לסיוע כדי לקבל תמונת אמת של חיובי המס שלו.

פסק דין – בית המשפט העליון

• חקירת המע”מ אינה כוללת הוראות חוק מפורשות בעניין גילוי חומר החקירה לנישום.
• הליך המס מיוסד על ידי שיתוף פעולה בין המדינה לפרט, כאשר מטרת שיתוף הפעולה הינה השגת שומת אמת.
• רשות המס חבה חובת אמון לאזרח, שממנה נגזרת למשל חובת המנהל לנמק החלטותיו בשלב השומה וההשגה, ומאותה חובה אף נגזרת כפיפותה של רשות המס לעקרונות חופש המידע וזכות העיון.
• זכותו של הפרט לעיין במסמכים המוחזקים בידי הרשות המנהלית, אשר שימשו אותה בהחלטתה היא ממושכלות היסוד של המשטר הדמוקרטי, והיא נגזרת מזכות הטיעון ומזכות המנהל לפעול בשקיפות.
• רק השגה שנעשית מתוך מידע מלא, תהיה השגה אפקטיבית, הממצה את זכותו של המשיג לטעון את טענותיו, ולתקוף באופן ישיר את המידע ששימש נגדו.
• זכות העיון אינה זכות מוחלטת, והרשות רשאית לסרב למסור חומר מסוים, אך זאת רק אם ביססה סירובה בנימוקים סבירים ומשכנעים, בין השאר בהסתמך על הסייגים הקבועים בחוק חופש המידע.
• הכלל הוא איפוא כלל הגילוי גם בדיני המס.
• אין לראות בכל המשיגים בבחינת רמאים, ורק בנסיבות שבהן יש בפני המנהל בסיס של ממש לחשדות, יותר לו להימנע ממסירת אותו פרט מידע, שההיוודעות אליו צפויה לאפשר שיבוש.
• אם מתנהלת חקירה פלילית, והמנהל חושש כי התרת גילוי החומר תביא לסיכול החקירה, ידחה את מתן השומה לפי מיטב השפיטה עד להשלמת החקירה .
• כלל הגילוי – אין משמעותו שמעתה כל מידע המצוי בידי המנהל, יהיה זמין ונגיש בכל עת לעיונו של הנישום. אם מצוי פרט כלשהו, שלדעת המנהל אין למוסרו, עליו לנמק החלטתו שלא למסור המידע, נקודתית, עניינית תוך מתן הנמקה בכפוף לביקורת שיפוטית.
• התכתבויות ורישומים פנימיים של הרשות אינם חייבים גילוי.
• מסירת מקור מידע – מסירת החומר תוך טשטוש זכות המוסר (סעיף 9(7) לחוק חופש המידע).
• אין למנוע מהאזרח לעיין בהודעה שמסר מוקדם יותר, שכן אין עניינו של החיסיון בהקניית יתרון טקטי לרשות המס במחלוקתה עם האזרח.
• הליך ההשגה הוא ההליך המקצועי טכני המתאים ביותר להשלמת הבירור ולהגעה לשומה נכונה וככל הניתן אף מוסכמת.

• אין בית המשפט קובע את הנהלים של הליך ההשגה, את אופן הגשת הטיעונים, דרכי שמיעתם או את הליכי הגילוי – על המנהל לקבוע את ההליכים באופן שיבטיח הדיינות הוגנת.
• מידע שלא גילה המנהל בשלב ההשגה, יגלה אותו בשלב הערעור, ורק נימוקים קונקרטיים ימנעו גילוי מלא בתחילת ההליך המשפטי בדומה להשגה.
כך למשל, אם קיים חשש קונקרטי לגורלה של חקירה פלילית, ניתן ליתן מענה נקודתי על דרך הוצאת תעודת חיסיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות.