מאת: דורית גבאי, רו”ח

העליון דן בבקשת שעלים ניהול נכסים בע”מ ואח‘ (1) לבחון בשנית את החלטתו בערעור בו התקבלו טענותיו של המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, לעניין פרשנות סעיף 19(1) לחוק. זוהי גרסה נוספת למאמר שפורסם על ידי.

1. ביום 31.7.2007 אישר רשם הוצאה לפועל לפי תקנה 68(ב) לתקנות הוצאה לפועל (3) הסכם מכירת מקרקעין בין המוכרים לבין הרוכשים במסגרת הליכי הוצאה לפועל כנגד העותרים לצורך קבלת הלוואת משכנתא לרוכשים.
2. לאחר קבלת הלוואת הרכישה ותשלום התמורה ניתן אישור המהווה צו מכר על ידי הרשם לפי תקנה 69 לתקנות הוצאה לפועל (4), להעברת הזכויות על שם הרוכשים.
3. בתקופה שבין יום אישור ההסכם ליום מתן צו המכר ביום 1.8.2007 תוקן חוק מס שבח ובוטל מס מכירה שהוטל לפיו.
4. העסקה דווחה למשיב שקבע כי יום המכירה הוא יום אישור המכר ולא יום צו המכר וחייב את המוכרים בהתאם במס מכירה לפי סעיף 19(1) לחוק.
5. הוגשה עתירה על החלטה המשיב ונתקבלה על ידי הוועדה בנימוק כי יום המכירה בהתאם לסיפת סעיף 19(1) לחוק “היום שבו הושלמה המכירה” הינו היום בו ניתן מתן צו המכר ולא אישור העסקה.
6. על עתירה זו הוגש ערעור אזרחי על ידי המשיב לבית המשפט עליון והתקבל ברוב בנימוק, כי הפרשנות לפי סעיף 19(1) לחוק, שלפיה העסקה הושלמה היא בעת אישור העסקה על ידי הרשם המוקדם ליום תיקון החוק וביטול מס המכירה.לדעת שופטי הרוב, עסקה במקרקעין נגזרת משינוי שחל במערך הזכויות ותועלת כלכלית צמחה ממנה לצדדים. אי השלמת העסקה, קרי תשלום התמורה, לאחר יום מתן אישור העסקה מפאת זמן הליך קבלת הלוואת הרכישה אינה מצדיקה דחייה של יום המכירה.

1. לדעת העותרים יש לקבל את דעת המיעוט בדיון הראשון בבית המשפט העליון, לפיו השלמת העסקה מתיישבת עם תכלית סעיף 19(1) לחוק והחריגים בו לעניין מימוש ומכירה כפויה באמצעות הליכי הוצאה לפועל בשונה ממכירה רגילה.
2. העותרים טענו כי להחלטת רוב שופטי העליון יש פרשנות מרחיקת לכת לגבי כלל המיסים המחויבים בעסקאות בהוצאה לפועל. לפיה יום המכירה כאמור בהחלטתם תשפיע גם לגבי קביעת שווי המכירה, מועד הדיווח ותשלום המס בהתאם.
3. כמו כן, אין לקבל את פרשנות שופטי הרוב כי תועלת כלכלית התגבשה במועד יום אישור העסקה. שכן רק לאחר קבלת הלוואת הרכישה ותשלום התמורה בפועל, היינו יום מתן צו המכר, צמחה הנאה כלכלית לרוכשים.
4. ייתרה מכך, כאשר יש יותר מפרשנות תכליתית אחת יש להעדיף את הפירוש המקל עם הנישום.
5. מנגד, בדיון הנוסף המשיב לא נתן את תגובתו ולמעשה חזר עמד על החלטת רוב שופטי העליון בערעור.

1. לאחר בחינת טיעוני העותרים והחלטת העליון בערעור הוחלט כי לא מתקיימים התנאים לקיום דיון נוסף כאמור בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט (5).
2. ההלכה שנפסקה בדיון הראשון בעליון אין בה חידוש, קושי או חשיבות משמעותית במיוחד המצדיקה בחינה נוספת של המקרה. טענות העותרים במהותן הן טענות ערעוריות ואינן מהוות בסיס לדיון נוסף על החלטת בית משפט העליון ואין די בטענת העותרים לבחינת פשרנות נוספת של סעיף 19(1) לחוק על מנת לאפשר דיון נוסף בעליון.
3. עוד הדגיש כבוד נשיא בית משפט העליון השופט א’ גרוניס, כי לא כל חידוש הילכתי די בו להצדיק סטייה מן הכלל הרגיל שלפיו פוסק בית משפט העליון בשלושה ופסיקתו סוף פסוק.

1. דנ”א עליון, 7577/13 שעלים ניהול נכסים בע”מ ואח’ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
2. סעיף 19(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ”ג – 1963
3. תקנה 68(ב) לתקנות הוצאה לפועל, התש”ם-1979
4. תקנה 69 לתקנות הוצאה לפועל, התש”ם-1979.סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ”ג – 1963
5. סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984