עיכוב ביצוע תשלום מס – באילו תנאים אפשרי?

מאת: דורית גבאי, רו”ח
 
מבוא
בפסק דין של בית משפט העליון , נקבע כי יש לדון בבקשות לעיכוב ביצוע תשלום מס, לפי שיקולים רגילים בבקשות עיכוב לביצועו של פסק דין, דהיינו, לפי מבחני סיכוי הערעור ומאזן הנוחות.צבי נושא בנטל השכנוע להראות שסיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים בעניין זה לטובתו, ומשלא עשה כן, דין הבקשה להידחות.
 
העובדות

  1. הוריו של צבי, חנה ומשה המבורגר ז”ל, החזיקו בקרקע הידועה כמתחם ברנר בתל אביב, החל משנת 1949.
  2. בשנת, 1991 הגיש מינהל מקרקעי ישראל תביעה לסילוק ידה של משפחת המבורגר, בטענה להסגת גבול.
  3. בית משפט השלום דחה את התביעה של המינהל (2) (להלן: “פסק הדין בשלום”), והתיר למשפחה לשבת במקרקעין לצמיתות.
  4. המינהל הגיש ערעור על פסיקה זו, ובמסגרתו הגיעו הצדדים ביום 19.9.2000 לפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין ליישוב כל המחלוקות שביניהם.
  5. לפי פסק הדין, היה על משפחת המבורגר לפנות חלק מן המגרשים שבמתחם, וניתן לה לרכוש זכויות חכירה באחד המגרשים על בסיס חתימה על הסכם פיתוח, תמורת סכום של מיליון דולר, והמשפחה נשאה בהוצאות פיתוח של כל אחת מ-96 יחידות הדיור שתוכננו להיבנות על מגרש זה.
  6. לאחר מכן, התקשרו צבי וארבעת אחיו (להלן: “צבי ואחיו”), שירשו את זכויות הוריהם בחלקים שווים, בעסקת קומבינציה עם פרידמן חכשורי חברה להנדסה ובנייה בע”מ (להלן: “חכשורי”).
  7. לפי תנאי עסקת הקומבינציה, התחייבו צבי ואחיו להעביר לחכשורי 77% מהמקרקעין, תמורת מתן שירותי בנייה ביתרת המקרקעין.
  8. מנהל מיסוי מקרקעין הוציא לצבי ואחיו שומת מס שבח בגין עסקת הקומבינציה.
  9. לשיטת המנהל, יש לחשב את מס השבח על בסיס ההנחה שהזכויות במקרקעין הוקנו למשפחה בשנת 2000, עם החתימה על הסכם הפשרה מול המינהל – מלבד 5% מהזכויות, שאת רכישתן יש לייחס לשנת 1949.
  10. צבי ואחיו טענו שיש לחשב את מס השבח, בהנחה שהזכויות במקרקעין הוקנו למשפחה עוד בשנת 1949.
  11. ארבעת האחים הגיעו להסכם פשרה עם המנהל, הסכם שבמסגרתו נקבע כי מועד רכישת המקרקעין על ידי האחים היה 10.9.2000.
  12. לעומת זאת, צבי הגיש ערר לוועדה על החלטת המשיב, בהשגה שהוגשה על ידו בעניין שומת מס שבח, ודבק בעמדתו בכל הנוגע למועד רכישת הזכויות.
  13. הוועדה דחתה את הערר, וקבעה שיש לאמץ את גישת המנהל, לפיה הזכויות במקרקעין נרכשו עם חתימתו של הסכם הפשרה עם המינהל בשנת 2000. הוועדה הסתמכה על פסק הדין בשלום, שם נקבע כי משפחת המבורגר קיבלה בשנת 1949 רישיון לישיבה על הקרקע לצמיתות, להבדיל מזכויות בעלות או חכירה של המקרקעין. אשר על כן, זכויות החכירה נרכשו רק עם חתימת הסדר הפשרה בשנת 2000. הוועדה הוסיפה כי בנסיבות אלו, ייחוס רכישתן של 5% מהזכויות במקרקעין לשנת 1949 נעשה לפנים משורת הדין.
  14. צבי הגיש ערעור לבית משפט זה על פסק דינה של הוועדה. לטענתו, יש להגדיל את אחוז הזכויות המיוחסות לשנת 1949.
  15. במקביל לבקשת הערעור, הגיש צבי לוועדת הערר בקשה לעיכוב פסק הדין עד להחלטה בערעור. הוועדה הורתה על עיכוב ביצוע פסק הדין, כנגד העמדת ערבות בנקאית על מלוא סכום המס.
  16. צבי הגיש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין של ועדת הערר גם לבית משפט זה, וזוהי הבקשה דנן.
  17. לשם העמדת ערבות בנקאית, הוא נדרש להפקיד ערבות בנקאית בסכום של 800,000 ₪.
 

גדר המחלוקת

  1. האם יש להחיל את הוראת סעיף 91 לחוק מיסוי מקרקעין עובר לתיקון?
  2. האם הוראת סעיף 91 לחוק עובר לתיקון, אפשרה העמדת בטוחה של עיקולים במקום ערבות בנקאית?
  3. מהם המבחנים לעיכוב ביצועו של חיוב מס, לפי סעיף 91 לחוק כנוסחו היום, והאם הבקשה דנן עומדת במבחנים הללו?

טענותיו של צבי  

  1. הוא מבקש לעכב את ביצוע פסק דין, ושהבטוחה תהיה עיקולים ולא ערבויות בנקאיות.
  2. הוא יצא לגמלאות, ואין לו הכנסות מלבד דמי ביטוח לאומי בסך של 4,000 ₪, והפקדת הערבות תאלץ אותו לממש מקרקעין שברשותו, בהפסד.

טענות המנהל

  1. יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.
  2. תיקון החוק נועד לבטל את ההסדר החריג שהיה קיים בקשר לעיכוב ביצוע של תשלום מס, מכוח פסקי דין של ועדות ערר, וליצור הרמוניה חקיקתית.
  3. בהתאם לחוק בנוסחו החדש, יש להחיל על בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של ועדת ערר, את הכללים הרגילים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט לבקשה למתן עיכוב ביצוע: סיכוי הערעור ומאזן נוחות.
  4. צבי נמנע מלהציג פירוט על אודות כלל נכסיו, לרבות שתי דירות שבבעלותו.

ההכרעה

  1. בהקשר לשאלה הראשונה – אמות המידה החלות על ההכרעה בבקשה זו, היו שנויות במחלוקת בין הצדדים. אכן, על עיכוב ביצוע של פסק דין של ועדת ערר חל סעיף 91 לחוק, אולם סעיף זה תוקן בתיקון מספר 70 לחוק מיסוי מקרקעין.
    התיקון חל על בקשות לעיכוב ביצוע שהוגשו לאחר כניסתו לתוקף, ולכן יש להחיל עליהן את סעיף 91 בנוסחו העדכני.
  2. בהקשר לשאלה השנייה – עולה כי הוראת סעיף 91 לחוק בנוסחו הקודם אפשרה העמדת בטוחה של עיקולים במקום ערבות בנקאית, ואף הטלתם הייתה דרך המלך בזמנו.
  3. בהקשר לשאלה השלישית – יש לדון בבקשות לעיכוב ביצוע תשלום מס, לפי שיקולים רגילים בבקשות עיכוב לביצועו של פסק דין: סיכוי הערעור ומאזן הנוחות.

נראה כי בית המשפט סבור כי על צבי להראות שסיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים בעניין זה לטובתו.
דין הבקשה להידחות.

פסק הדין ניתן ביום 23.4.2013.




הערות שוליים:

  1. ע”א 455/13 צבי המבר נ’ מנהל מיסוי מקרקעין אזור תל אביב
  2. ת”א 7240/91 מינהל מקרקעי ישראל נ’ חנה המבורגר ואח’ 


המאמר נכתב ביום 8.7.2014
#34
Print Friendly, PDF & Email
תמונה של דורית גבאי | רו"ח

דורית גבאי | רו"ח

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם