מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא
מקרה עווד חסונה ואח’ (1), העוררים לענייננו, דן במצב שבו נתגלו ראיות חדשות לגבי עסקה שדווחה בעבר, ובהתאם, מקבעות מחדש את יום ושווי הרכישה של המקרקעין לעניין חבות המס במכירה.

עובדות

1. ביום 7.5.1954, המוריש הראשון, המנוח עבד אל חמיד חסונא, קיבל מקרקעין בעסקת חלף עם האפוטרופוס לנכסי נפקדים.
2. ביום 24.1.1964, נפטר עבד אל חמיד חסונא (המוריש הראשון), ושני בניו, יעקב ומוסא חסונא, ירשו את הקרקע.
3. ביום 7.5.1987, נעשתה עסקת פשרה, במסגרת הפקעת הקרקע בין יעקב ומוסא לבין מנהל מקרקעי ישראל, ובמסגרתה הם קיבלו קרקע תמורת הקרקע שירשו מאביהם ופיצוי כספי בסך של 89,470.06 ₪ עבור הפרשי שווי קרקעות.
4. ביום 3.7.1987, נפטר יעקב חסונא (המורש השני), ובשנת 1998 נפטר האח מוסא חסונא (המוריש השלישי), והעוררים ירשו את הקרקע נשוא המחלוקת.
5. בשנת 2004, בוצעה עסקה במקרקעין על ידי העוררים, ובגינה נוצרה מחלוקת עם המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין רחובות, לעניין קביעת יום שווי הרכישה וחיוב במס השבח.
6. מנהל מיסוי מקרקעין הוציא שומות, וקבע יום ושווי רכישה החל מיום 3.7.1987 – יום פטירת יעקב חסונא, ולא כדרישת העוררים – החל מיום פטירת המוריש הראשון, ובהתאם חייב במס שבח מופחת לפי סעיף 48א'(ד) לחוק.
7. ביום 21.7.2010, ניתנה החלטה במסגרת ועדת ערר 1091/06 (2), והוחלט לדחות את טענות העוררים ולחייבם במס שבח לפי יום ושווי רכישה כטענת המשיב מיום 3.7.1987.
8. מספר שנים לפני הדיון בוועדה זו, ארכיון מיסוי מקרקעין נשרף, וחלק מהמסמכים והראיות לגבי העסקה מיום 7.5.1987 המתייחסים ליורש יעקב חסונא עלו באש, בעוד שלגבי המוריש מוסא חסוני היו בידי המשיב מסמכי העִסקה במסגרת הסכם הפרשה עם מנהל מקרקעי ישראל.
9. העוררים ערערו לבית המשפט העליון במסגרת הליך ע”א 7686/10, אולם טרם ניתנה החלטה לגופו של עניין. המשיב העלה ראיות חדשות המעידות על העסקה מיום 7.5.1987 התומכות בטענותיו, והוחלט להחזיר את הדיון לוועדת הערר רק בנפקות הראיות החדשות.

גדר המחלוקת

הוועדה התמקדה בשאלות המשפטיות הבאות:

על מי מוטל נטל ההוכחה במצב שבו חסרות ראיות לגבי עסקה שדווחה בעבר? האם הסכם חליפין קרקע ופיצוי כספי בפשרה במסגרת הפקעת מקרקעין הוא עסקה חייבת במס? מהם שיעורי המס לפי סעיף 48א’ (ד)(1) לחוק, בהתאם ליום ושווי הרכישה, לאור תשלום פיצוי כספי חלף הפקעת קרקע כאמור?

החלטה

• בהקשר לשאלה הראשונה, הוועדה דחתה את טענת העוררים, וקבעה כי במצב שבו הוצגו על ידי המשיב ראיות חדשות על עסקה במסגרת הסכם פשרה בהליך הפקעה כאמור, יש להחיל את החיוב גם על האח השני בנסיבות מקרה השריפה, ונטל ההוכחה להפרכת ראיות אלו מוטל על העוררים.
• בהקשר לשאלה השנייה, נקבע כי במצב שבו ניתן פיצוי כספי חלף הפקעת קרקע, עסקה זו אינה פטורה ממס, מכוח סעיפים 64 ו-65 לחוק. בהתאם, עסקת החלף משנת 1987 לענייננו, חויבה במס לגבי שני האחים יעקב ומוסא סונא, כאשר יום ושווי הרכישה נקבעו ליום פטירת המוריש הראשון.
  משכך, נקבע כי אין לראות בעסקת העוררים המשך להסכם משנת 1954 של המוריש הראשון.
• לפיכך, בהקשר לשאלה השלישית, נקבע כי יום ושווי הרכישה לעסקת העוררים משנת 2004 נקבעו ליום פטירת המוריש יעקב סונא, ובהתאם לא יחול שיעור מס מופחת לפי סעיף 48א’ (ד)(1) לחוק (3), כדרישת העוררים.

העתירה נדחתה. ניתן ביום 7.8.2014.

הערות שוליים:

1. ו”ע 1246-06 עווד חסונה ואח’ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין רחובות.
2. ו”ע 1091/06 עווד חסונה ואח’ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין רחובות.
3. סעיף 48א'(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ”ג – 1963.