מאת: דורית גבאי, רו”ח

המלצה:  מי ששילם קנסות כאלו, מוזמן לפנות לרשות המיסים ולבקש החזר

מבוא

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, עו”ד יוסי אשד מנהל עיזבון ז”ל ואחרים נגד מנהל רשות המיסים והיועץ המשפטי לממשלה (1), נתבקש אישור לתובענה ייצוגית, בטענה לחיובי יתר של קנסות אי-הצהרה במועד, בגין עסקה אחת במקרקעין, למנהל מיסוי מקרקעין. הבקשה נדחתה, שכן רשות המיסים חדלה מלהטיל קנסות בגין שומות הנלוות לשומה העיקרית.

העובדות

1. קבוצת התובעים היא “כל מי שביצע מאז 1.4.2011 עסקה במקרקעין, ומסר הצהרה על עסקה למנהל מיסוי מקרקעין… וחויב לאחר מסירת ההצהרה שלא כדין בקנס אי-הצהרה במועד”.
2. המבקשים מכרו “משק חקלאי”, הכולל מספר זכויות שונות, שעליהן חלים שיעורי מס שונים. בגין המכירה, הוציא המנהל מספר שומות נפרדות, ובהמשך הוטלו קנסות בגין אי-הצהרה במועד, על כל אחת מהשומות.
3. עם כניסתו לתוקף של תיקון מספר 70 לחוק מיסוי מקרקעין, הונחו משרדי שומות המקרקעין ברחבי הארץ, לבטל את הקנסות בגין אי-הצהרה במועד על השומות הנלוות, ולהותיר אך ורק קנס על השומה הראשית. בעקבות פנייה מוקדמת של המבקשים, הוציאה רשות המיסים הנחיה כתובה למשרדי השומה, לביטול קנסות שהוטלו בגין שומות נלוות לשומה הראשית. לאחר הגשת הבקשה הנדונה, הסכימו המשיבים לפרסם הודעה על החדילה בעיתון כלכלי.
4. מבדיקת רשות המיסים, עלה כי סכום הקנסות שנגבו בגין השומות הנלוות, בתקופה של 24 חודשים שקדמו להגשת הבקשה, עומד על סך של 790,000 ש”ח.

5. האם יושבו לחברי הקבוצה, הסכומים שנגבו בגין קנסות על שומות נלוות, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה?
6. האם תבוטל יתרת קנס של המבקשים?
7. האם זכאים המבקשים לגמול ולשכר טרחה לבאי כוחם?

8. למרות הודעת החדילה, הרשות לא חדלה לחלוטין מגביית יתר בלתי חוקית של קנסות בגין השומות הנלוות. הקנסות על השומות הנלוות מוטלים באופן אוטומטי על ידי מערכת המחשוב של הרשות, ומבוטלים רק בדיעבד, באופן ידני, על ידי עובדי הרשות.

1. אכן, אין לגבות קנסות אי-הצהרה, בגין השומות הנלוות, אלא קנס אחד בגין השומה הראשית. המשיבים מציינים, שעוד בטרם נעשתה הפנייה המוקדמת, ביטל המנהל בבאר שבע את הקנסות בגין השומות הנלוות שהוטלו על המבקשים.
2. אין מקום לפסוק גמול למבקשים, מאחר שאין להם עילת תביעה אישית. מנהל מיסוי מקרקעין באר שבע ביטל את הקנסות שהוטלו על המבקשים, עוד בטרם נעשתה הפנייה המוקדמת.

3. בהקשר לשאלה הראשונה, לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות: “בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגבייה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע”. רשות המיסים הנחתה את עובדיה לבטל קנסות שהוטלו בגין שומות נלוות, ובבדיקה שנערכה על ידי רשות המיסים בסוף חודש מרץ 2018, לא נמצאו מקרים בהם הוטלו קנסות שלא בוטלו. המבקשים מפנים למקרים מסוימים בהם התרחשו תקלות ביישום ביטול הקנסות, אולם אין בכך כדי להביא למסקנה, כי, ככלל, הרשות לא חדלה מגביית הקנסות. אין תשתית עובדתית התומכת בטענה, כי גביית היתר נותרה בשיעור דומה לשיעור גביית היתר טרם מתן ההנחיה, או בטענה לפיה מלכתחילה, ניתן היה למנוע את הטלת הקנסות, באמצעות שינוי בתוכנת המחשב, בקלות וללא קשיים. משכך, חל בענייננו סעיף 9(ב) לחוק, ודין בקשת האישור להידחות.
4. זאת ועוד, המבקשים עתרו לפסיקת גמול ושכר טרחה ולפרסום נאות של תיקון המחדל. הם לא ביקשו כלל את השבת הקנסות בגין השומות הנלוות. גם בתחשיב סכום התביעה, לא הובאה בחשבון השבת קנסות בגין השומות הנלוות. גם מטעם זה, לא ניתן להיענות עתה לדרישת ההשבה. יש לציין כי רשות המיסים הצהירה שתשיב את הקנסות שנגבו בגין שומות נלוות, בהתאם לבקשות פרטניות של נישומים.
5. בהקשר לשאלה השנייה, הקנסות בגין השומות הנלוות שהוטלו על המבקשים, בוטלו, ונותר רק קנס בגין שומה אחת. המבקשים עותרים לבטל את הקנס שלא בוטל (ושלטענת המשיבים, הוטל כדין), לאפשר להם להגיש בקשה חדשה למנהל רשות המסים או להאריך את המועד להגשת ערר. בקשה זו חורגת מגדר הליך זה, על כן לא ניתן להיענות לה. עם זאת, אם תוגש על ידי המבקשים בקשה מתאימה להאריך את המועד להגשת ערר, היא תישקל ברוח חיובית.
6. בהקשר לשאלה השלישית, פניית המבקשים היא שהביאה להוצאת הנחיה בדבר ביטול קנסות בגין שומות נלוות – קנסות שנגבו בהיקפים ניכרים טרום פנייתם. בפסק דין מי הגליל (2), נקבע כי גם אם הרשות חדלה מגבייה בעקבות פנייה מוקדמת, עדיין רשאים התובע המייצג ובא כוחו לבקש גמול ושכר טרחה. זאת, על מנת שיושבו להם הוצאות, שהפנייה המוקדמת עשויה להיות כרוכה בהן, וכן משום שאי פסיקת גמול ושכר טרחה עלולה “להביא לפגיעה במערכת התמריצים להגשת תובענות ייצוגיות נגד הרשות, ולתת ‘הנחה’ גדולה מדי לרשות”. בהתחשב בכל האמור, ובשים לב לתועלת לציבור שהניבה פניית המבקשים, ולאינטרס הציבורי שבעידוד פניות מקדימות מעין אלו, העובדה שבפועל ניתן מענה לעניינם האישי של המבקשים, זמן קצר לפני הפנייה המוקדמת (“לפנים משורת הדין”), אינה שוללת באופן מוחלט מתן גמול ושכר טרחה כלשהם למבקשים. אולם, את שיעור הגמול ושכר הטרחה שייפסקו למבקשים, יש לקבוע בהתחשב בכך שהסוגיה העיקרית בתובענה נזנחה על ידי המבקשים.
7. המשיבים טענו כי היה על המבקשים לפנות לרשות המיסים ולנהל עמה משא ומתן על אודות הגמול ושכר הטרחה. אולם, נראה כי ניהול משא ומתן מקדים לא היה מייתר את הפנייה לבית המשפט בענייננו, שכן המשיבים שוללים מתן גמול ושכר טרחה כלשהם למבקשים ולבאי כוחם, מטעמים נוספים. נוסף על כך, כל שנמסר למבקשים היה, כי תצא הנחיה כתובה לעובדים, שלא להטיל קנסות בגין שומה נלווית. אין מדובר בהצהרה ברורה על חדילה, שפותחת פתח למשא ומתן על אודות גמול ושכר טרחה. לפיכך, אי ניהול משא ומתן מקדים בעניין זה, אינו מצדיק הימנעות מפסיקת גמול או שכר טרחה.
8. שכר הטרחה לבא הכוח המייצג, כאשר מדובר בהליך שהסתיים בהודעת חדילה, מחושב כאחוז מסכום הגבייה שבמחלוקת. בענייננו, בדיקת רשות המיסים העלתה כי סך הקנסות שנגבו בגין שומות נלוות, בתקופה של 24 חודשים שקדמו להגשת הבקשה, עומד על 790,000 ש”ח. לא הונחה תשתית עובדתית לכך שנמשכה גביית קנסות בגין שומות נלוות, בהיקף דומה לזה שקדם לחדילה. ובכל מקרה, התקופה שלגביה ניתן לחייב רשות בהשבה, מוגבלת ל-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור, ואינה כוללת את התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור. על כן, סכום ההשבה אינו גדול מ – 790,000 ש”ח.
9. לאור כל האמור, בשים לב למכלול השיקולים, ובפרט לשיעור הסכומים שנגבו ביתר, למידת ההשקעה שנדרשה מהמבקשים וליחס בין יריעת המחלוקת כפי שנפרשה בבקשה, לבין החלק שלגביו נפסקים הגמול ושכר הטרחה, יועמד הגמול למבקשים על סך של 10,000 ₪, ואילו שכר הטרחה יועמד על סך של 40,000 ש”ח

דעת המחברת

הוחלט: בקשת התביעה הייצוגית אמנם נדחתה, אבל היא עשתה שירות חשוב לציבור – חשוב שיהיה ברור שאם יצאו מספר שומות בגין עסקת מכר אחת, לא ייגבו קנסות בגין כל אחת מהשומות, אלא רק בגין השומה העיקרית. נוסף על כך, חשוב מאוד לכל מי שהיה מעורב בעסקה כזו – יש לבדוק שלא נגבו קנסות על שומות נלוות, ואם נגבו – לפנות בבקשה להחזר!

הערות שוליים:

1. ת”צ 39057-09-16 עו”ד יוסי אשד מנהל עזבון ז”ל ואח’ נ’ מנהל רשות המיסים ואח’
2. עע”מ 2978/13 מי הגליל – תאגיד המים והביוב האזורי בע”מ נ’ יונס

#117