מאת: דורית גבאי, רו”ח
העובדות
המערער(1) הינו נכה הזכאי לפטור לפי סעיף 9(5) (א).
למערער נוצרו בשנות הערעור הכנסות מהשכרת מיכליות להובלת דלק וכן הכנסות משכר עבודה מהחברה שבשליטתו (מעדני רט).
החברה עסקה בהשכרה של נכס והמערער דאג לתחזוקתו. מס הכנסה לא קיבל את טענת היגיעה האישית של המערער, ביחס לשתי מקורות הכנסה, וכן לא הכיר לחברה בהוצאות השכר למערער כהוצאה ביצור הכנסה.
גדר המחלוקת
המערער טוען כי ההכנסה עונה על הסיווג כהכנסה מיגיעה אישית ובנוסף ההכנסה מהשכרת מיכליות הדלק הינן עונות להכנסה מיגיעה אישית. פקיד השומה מנגד- ההכנסות הללו אינן הכנסות מיגיעה אישית ולכן הפטור איננו מגיע.
פסק הדין
בית המשפט קיבל את הערעור חלקית: הכיר בהכנסות כפטורות ממס בחלק יחסי מהכנסות מהשכירות ומהשכרה וזאת בהתאם להערכת העבודה בפועל של המערער.
בהתאמה הוכר לחברה רק חלק יחסי מהוצאה השכר.
בהתייחס להכנסות מיגיעה אישית מהשכרה של נכס הדגיש בית המשפט כי ככלל–
“הפקת הכנסה בדרך של העמדת נכס להפעלת אחר- מפעיל, אינה הכנסה מיגיעה אישית אלא תשואה על ההון בידי מוסר הנכס לצורך הפטור, אף אם ההכנסה נגזרת מרווחיו של המפעיל המתייגע ביגיעה אישית“.
יחד עם זאת המעורבות האישית של בעל הפטור בהפעלה, מאפשרת ייחוס חלק יחסי בהתאם לתרומתו.
הגישה שהפעיל בית המשפט היא גישה כלכלית שבחנה את התרומה בפועל של המערער ליצירת ההכנסות. ביהמ”ש העריך כמה “שווה” עבודתו של המערער ביחד לשני סוגי ההכנסות ובהתאם לכך אישר את הסכום הפטור ממס וההוצאה המוכרת בחברה.
דעת המחברת
פסק הדין מביא פתרון הגיוני שניתן להשתמש בו בעסקים אחרים. נעשה צדק והגיון לשני הצדדים. אני מברכת על הבאת מקרים אלו להכרעה משפטית על מנת שחבר היועצים והעוסקים בתחום יוכלו לגבש את הדיווחים שלהם לרשויות המס ולתכנן את המס שלהם בהתאם למסרים שמגיעים מבית המשפט.
הערות שוליים:
(1) עמ”ה 1180/05 מעדני רט, רט אהרון נ’ פקיד שומה נתניה
נכתב ביום: 21.5.2010
#605
