מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא

פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים עמדי ואח’ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין (1) קבע כי אי הגבלה של התקופה שבה ניתן לפתוח שומה תגרום לפגיעה באינטרס ההסתמכות של נישומים או הרשות, ואז הרשות לא תוכל לכלכל צעדיה, אם תהא צפויה לדרישות לאחר שנים להשבת מס ששולם אפילו בטעות. המבקש הארכת מועד צריך להראות סיבה מספקת להארכת מועד, ולא סיבה מהותית לעניין אותו מבקשים לקדם, (תיקון שומה) אלא סיבה הנוגעת למועדים, סיבה שתבהיר מדוע לא נעשו הפעולות הדרושות בתוך המועדים הקבועים בחוק.

1. המסגרת הדיונית היא האם יש לראות בהחלטות מנהל מיסוי מקרקעין (להלן: “המנהל”) מיום 18.5.2008 ו- 5.1.2009 (להלן: “ההחלטות”) החלטות בהשגה, שעליהן ניתן להגיש ערר.
2. המנהל החליט ביום 23.11.2003 (להלן: “החלטה”) לתקן את השומה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 85(1) לחוק מיסוי מקרקעין  וקבע כי הנכס ברחוב יפו 174 בירושלים הינו חנות ולא דירת מגורים.
3. לפנינו דיון האם היה על עמדי להגיש ערר על ההחלטה או בקשה לתיקון שומה.

1. פרק הזמן הנקוב בסעיף 85 לחוק בא ללמדנו שאמת ויציב – יציב עדיף. המחוקק סבור שיש פרק זמן, שבו בדרך כלל, יש לסתום את הגולל על הנושא שבמחלוקת, ואין לפתוח פרשיות מהעבר.

   יש לכך סיבות רבות, כגון הרצון לדון בתביעות אקטואליות ולא תביעות ישנות נושנות, קושי ובזבוז משאבים בגילוי ראיות והסתמכות הצד האחר כי הפרשה נחתמה.

2. אי הגבלה של התקופה, שבה ניתן לפתוח שומה, תגרום לפגיעה באינטרס ההסתמכות של נישומים או הרשות, ואז הרשות לא תוכל לכלכל צעדיה, אם תהא צפויה לדרישות לאחר שנים להשבת מס ששולם אפילו בטעות.
3. אם נתגלעו עובדות חדשות, טעות, הטעיה, או הצהרה לא נכונה של המוכר בפרק זמן של ארבע שנים, עליה לקיים את חובתה ולתקן את השומה. האינטרס הציבורי גובר על האינטרס הפרטי.
4. על אינטרס זה עמד השופט ג’ובראן בפסק דין מרום (2): את האיזון יש לבצע על רקע כלל הנסיבות, ובהן אינטרס ההסתמכות של הנישום על סופיות השומה, הנזק שנגרם לנישום או שעלול להיגרם לו כתוצאה מפתיחת שומה, מהותו של האינטרס הציבורי שאנו מבקשים לקדם, וכמובן נסיבות פתיחת השומה המבוקשת”.

   מאחר ועמדי לא הגיש השגה בפרק זמן של ארבע שנים, הפרשה נחתמה, אף אם נפלה טעות בהחלטה לתקן את השומה.

5. ישנם מצבים, בהם ניתן להאריך את ארבע השנים שבסעיף 85 רק בנסיבות מיוחדות, כפי שראינובפסק דין מסטי (3) וזאת בהתאם לסעיף 107 לחוק.
6. בפסקי דין אחרים נקבע כי אין לעשות שימוש בסעיף 107 לשם הארכת מועד הקבוע בסעיף 85 לחוק לגבי תיקון שומה, וזאת בשל השאיפה ליציבות המס וסופיותו, גם על חשבון קיומן של טעויות – פסק דין אלוני (4).
7. עמדי לא הראה סיבה מספקת המצריכה הארכת מועד, הגרסאות הנוגדות שמסר בפורומים שונים שוללים את תום ליבו ושוללים קיומה של סיבה מספקת להארכת מועד. סיבה מספקת להארכת מועד אינה סיבה מהותית לעניין אותו מבקשים לקדם, תיקון שומה, אלא סיבה הנוגעת למועדים, סיבה שתבהיר מדוע לא נעשו הפעולות הדרושות  במועדים הקבועים בחוק.

   בית המשפט מציין כי הארכה כזאת צריך שתיעשה בזהירות ראויה, תוך התחשבות אמיתית בהסתמכות על השומה ובקושי הראייתי שנוצר עם חלוף הזמן.

8. בית המשפט סבור כי המבקש הארכת מועד לתיקון שומה צריך להראות סיבה מספקת להארכת המועד, ולא רק סיבה לתיקון השומה, אלא סיבה הנוגעת למועדים, כלומר סיבה שתבהיר מדוע לא נעשו הפעולות הדרושות בתוך המועדים הקבועים בחוק. כאשר מדובר בהארכה נוספת מעבר לארבע שנים, השיקולים צריכים להיות צרים יותר.

1. ו”ע 3025-09, איתמר עמדי ואח’ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין
2. ע”א 976/06, מרום נ’ נציבות מס הכנסה
3. ו”ע 1369/03, מסטי נ’ מנהל מס שבח רחובות
4. ו”ע 9066/04, אלוני נ’ מנהל מס שבח מקרקעין

נכתב בתאריך 24.7.2014.

#55