מאת: דורית גבאי, רו”ח
פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים נפתלי צבי פרנקל נ’ מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים (1) קבע כי יש להעדיף את אינטרס המנהל לקיים את הוראות החוק ולגבות מס אמת מהעורר, על פני פגיעה באינטרס של הנישום.
כאשר מדובר, כמו במקרה שלנו, בטעות משפטית של שלטונות המס, מייחס החוק משקל יתר לאינטרס הציבורי כי שלטונות מס שבח יפעילו את סמכותם כחוק וישומו את העסקה תוך לקיחה בחשבון של כל הגורמים, שיש להתחשב בהם על פי דין.
עובדות
- מדובר בשתי עסקאות של מכירת מניות בחברת מצפה שאול בע”מ (להלן: “החברה”). מנהל מיסוי מקרקעין (להלן :”המנהל”) בשומתו הסופית סיווג את העסקאות כמכירת מקרקעין. לאחר שהחברה מכרה את מלוא זכויותיה במקרקעין שהיו בבעלותה, הסתבר למנהל כי העסקאות סווגו בטעות כמכירת מקרקעין במקום מכירת מניות.
- המנהל תיקן את השומה בהסתמך על סעיף 85 (3) לחוק מיסוי מקרקעין.
- המנהל גילה כי טעה, וכי לאחר תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, מס שבח בגין מכירת מניות מחושב בהתאם לתמורת המניות ועלות רכישתן.
- תיקון 50 לחוק מפנה לחלקים ה’ ו- ה’2 לפקודת מס הכנסה (3) (להלן: “הפקודה”) מאחר שהמס חושב לא לפי הוראות הפקודה, המנהל תיקן את השומה. המנהל הסתמך על הצהרות ההון של פרנקל, בהן ציין את עלות המניות.
גדר המחלוקת
האם הייתה למנהל סמכות לשנות את השומה, והאם הופעלה סמכותו כדין?
ההכרעה
- חובתו של המנהל מכוח סעיף 85 לחוק הייתה לתקן את השומה. יש להעדיף את אינטרס המנהל לקיים את הוראות החוק ולגבות מס אמת מהעורר, על פני פגיעה באינטרס של פרנקל. במקרה דנן השומה המקורית עמדה בניגוד ברור לאמור בחוק, לא מדובר רק בפגיעה בהכנסות המדינה, אלא במילוי חובותיה של הרשות, כפי שהוגדרו לה בחוק. זהו אינטרס ציבורי מובהק וכבד משקל.חמורה הפגיעה באינטרס הציבור, כאשר רשות פועלת בניגוד לקבוע בחוק פי כמה מהמקרה, בו היא מפעילה את שיקול דעתה באופן מוטעה, ואפילו מהמקרה בו היא טועה טעות שבעובדה. מבין האינטרסים הנ”ל גובר האינטרס הציבורי, שהרשות תקיים את שמצווה על פי חוק.מכאן עולה כי למנהל הייתה סמכות לשנות את השומה, וסמכותו הופעלה כדין.
- כאשר מדובר, כמו במקרה שלנו, בטעות משפטית של שלטונות המס, מייחס החוק משקל יתר לאינטרס הציבורי, כי שלטונות מס שבח יפעילו את סמכותם כחוק וישומו את העסקה תוך לקיחה בחשבון של כל הגורמים, שיש להתחשב בהם על פי דין.
- המנהל פעל בהגינות כלפי פרנקל בכך שהשאיר לו פתח לשוב ולדון בהשגה, אם יימצאו ראיות כי שווי המכירה אינו תואם את התמורה ששולמה עבור המניות.
הערר נמחק. הדיון יוחזר למנהל.פסק הדין ניתן ביום 4.1.2013.
דעת המחברת
לאחר תיקון 50 לקח זמן לעכל את הוראות המעבר בסעיף 7א’ – שהפנו את מוכר המניות ליישום החישוב על פי פרק ה’ – רווחי הון- בפקודת מס הכנסה. אישית נתקלתי במקרה שהמנהל, ממש כמו במקרה הזה, הוציא שומה במכירת מניות, כאילו נמכרו המקרקעין. בבקשה לתקן השומה מטעם המוכר נענה המנהל, והשומות תוקנו בהתאם.
אני מסכימה עם פסק הדין. אין ספק ש הייתה טעות בשומה, והייתה חובה לתקנה.
הערות שוליים:
- ו”ע 19356-03-12, נפתלי צבי פרנקל נ’ מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים
- פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ”א – 1961