מאת: דורית גבאי, רו”ח

העובדות

ביום 10.9.1983, ערכה פרידה אדלר ז”ל צוואה בה ציוותה את נכסיה לידידיה זר(1).

בתאריך 15.11.2001, העבירה פרידה אדלר ז”ל ללא תמורה את מניותיה באיגוד מקרקעין “גבעת הבית הירוקה 3000 בע”מ” לבן אחותה, ידידיה זר.

העברת המניות נעשתה על ידי ייפוי כוח רגיל. גב’ פרידה אדלר ז”ל חויבה בתשלום מס שבח בעקבות עסקה זו.

ביום 14.12.2001 נפטרה גב’ פרידה אדלר, ז”ל.

ביום 17.7.2002, כשמונה חודשים לאחר העברת המניות, ביקשו העוררים בתצהיר לבטל את עסקת העברת המניות מיום 15.11.2001. באוגוסט 2002 השיב המשיב כי אינו מסכים לביטול העסקה – לאחר פטירת המנוחה.

גדר המחלוקת

מהו מועד הבשלת העסקה וסיומה? האם העסקה הסתיימה עם חתימת התצהירים, או שהיא עדיין טעונה רישום ולכן לא הגיע לידי סיום?

פסק הדין

סעיף 6 לחוק המתנה(2) קובע:

“מתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו או במסירת המסמך לידו המזכה אותו לקבלו.”

בענייננו – מכך שחתמה גב’ פרידה אדלר ז”ל על תצהיר העברה ושהעוררים חתמו על טופסי הדיווח למס שבח ומס רכישה – ניתן ללמוד כי הצדדים ראו בכך השלמת העסקה.

בית המשפט מדגיש כי בניגוד לפסק הדין בעניין ברנהולץ(3), שפרטיו דומים למקרה זה ובו ועדת הערר קיבלה את טיעוני העוררים, בענייננו נשוא הערר אינו דירת מגורים, אלא מניות באיגוד מקרקעין. זהו הבדל מהותי, שכן בפסק דין ברנהולץ מדובר בנכס מקרקעין שלגביו גמר הקניין מותנה ברישום בלשכת המקרקעין. בעוד שבענייננו עוסקים בהעברת זכות מימוש – זכות אובליגטורית לקבלת בעלות במקרקעין.

בנוסף אומר בית המשפט כי נקבע בפסיקה(4) שמתנה הינה מעין חוזה חד צדדי. זוהי פעולה אישית של נותן המתנה, ורק הוא יוכל לבטל את מתנתו או התחייבותו. כאשר נותן המתנה אינו בין החיים, ניתן יהיה לבקש את ביטול המתנה רק מחמת הפרה המוכרת בדיני החוזים.

הערר נדחה.

דעת המחברת

אכן יש מעת לעת מקרים שבהם נותן המתנה נפטר עוד בטרם הושלמה העברת הזכות על שם המקבל. כמו כן, כאשר נותן המתנה נפטר, משתנות התוכניות של המקבל ביחס לנכס.

המקרים חוזרים על עצמם כאשר המקבלים מקבלים דירת מגורים מהורה טרם פטירתו, ויוצא שכאשר הוא נפטר, הם מנועים מלממש את הדירה כ”דירת ירושה”, משום שהיא הועברה במתנה, ומכירה שלה נכנסת לתקופת צינון לפי סעיף 49 ו – פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין. בנוסף לכל, הדירה נכנסת לספירת המלאי של המקבלים בכל הנוגע למספר הדירות שבבעלותם, מועדי הפטורים שניצלו ואלה העתידיים. במילים אחרות, המקבל ימכור את הדירה שקיבל במתנה רק כאשר יהיה זכאי לפי עילות הפטור בפרק חמישי 1 ולאחר שחלפה תקופת הצינון. במקרה של הורה – שלוש שנים / שנתיים / שנה – תלוי במגורי הקבע של המקבל בדירה ובהיותו נשוי. ראו נוסח הסעיף בחוק.

גם כאשר מעבירים זכויות אחרות – הקושי באישור הביטול הוא בעובדה שההתחייבות לתת את המתנה ניתנה זה מכבר, וההתחייבות לקבל – אף היא נתנה, מה שמביא את הנושא להיות שלם וגמור. נכון שמסיבות מצערות התוכניות משתבשות, אך מי שהיה לו הכוח לתת הוא זה שיכול לקחת, ובהעדרו – הדבר לא ניתן.

מילון מונחים מקצועיים:

זכות אובליגטורית – זכות חוזית כלפי אדם מסוים ביחס לנכס, להבדיל מזכות קניינית שהיא זכותבנכס.
איגוד מקרקעין – איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין. ראה סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין(5).

הערות שוליים:

(1)ו”ע 001269/02 זר ידידיה והכט מנוחה נ’ מס שבח מקרקעין

(2) חוק המתנה, התשכ”ח-1968

(3) 107/00 ברנהולץ נ’ מנהל מס שבח

(4) 1131/00 קויבסקי ברברה נ’ מס שבח נתניה

(5) חוק מיסוי מקרקעין (שבח, רכישה), התשכ”ג-1963

#672