מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא

פסק דין נכסי וין דור נגד פקיד שומה תל אביב דוחה תביעה שהייתה אמורה להיות מוגשת על-ידי החברה שמכרה את הנכס ובמקום הוגשה על ידי בא כוחו של בעלים לשעבר בחברה.

העובדות

העותרת הינה חברה בע”מ שהינה איגוד מקרקעין, מבקשת בעתירה צו על תנאי(1) המורה למשיב ליתן לה אישור על זכאות לקיזוז הפסדים לצורך חישוב מס שבח, בגין עסקת מכר מניות העותרת מיום 31.12.2002.
שני בעלי מניות בעותרת הינם מר דורון ומר וינברג, כאשר בעסקה האמורה מכר מר דורון למר וינברג את מניותיו כך שמר וינברג נותר בעל המניות היחיד בחברה. בעקבות עסקת המכירה הוגשה שומת למנהל מיסוי מקרקעין ביום 30.7.2003 אשר בגינה הוגשה השגה המתבססת על קיזוז הפסדים ביום 4.9.2003 ביום 11.8.2004 החליט המשיב שלא לאשר את ההשגה.

גדר המחלוקת

האם נישום אלמוני זכאי להגיש בקשה לקיזוז הפסדים כנגד הכנסותיו של נישום פלוני?

ההכרעה

בית המשפט קבע כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה.

הבקשה לקבלת האישור הופנתה למשיב על ידי דורון ולא על ידי העותרת. משנדחתה בקשתו, מר דורון הוא שצריך היה לעתור. האישור נדרש למר דורון לצורך קיזוז הפסדיה של העותרת מן השבח שנצמח לו בעסקה שבה מכר את מנייתו למר וינברג, כיוון שהוא היחיד שחוייב במס שבח והוא היחיד שלכאורה יש לו אינטרס בקבלת אישור לקיזוז הפסדים. על פי הוראת סעיף 48ב(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין וסעיף 28 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ”א-1961.

אין למר דורון זכות לקזז את הפסדי העותרת כנגד הכנסותיו שלו אלא רק לקזז את הפסדיו שלו כנגד השבח שנצמח לו.

זאת ועוד  אף אם היה זכאי מר דורון לקיזוז ההפסדים, הרי שהפניה למשיב בבקשה לקיזוז נגועה בשיהוי, כיוון שהיה עליה להיעשות בסמוך לעסקה בשנת 2002, ולא רק בחודש אפריל 2008. המשיב הוסיף וטען כי הזכות לקיזוז הפסדי העותרת נתונה לעותרת בלבד. אך העותרת עצמה לא פנתה למשיב בעניין זה כי אם בא כוחו של מר דורון עבור מר דורון ולא עבור העותרת. אשר על כן  דין הערר להידחות על הסף.

דעת המחברת:
לא יעלה על הדעת מצב כזה. לא ברור על יסוד מה הגו את הפתרון הזה. פסק דין נכון בהחלט.

מילון מונחים מקצועיים

1.צו על תנאי- לועזית: order nisi–  צו של בית דין גבוה לצדק (בג”צ) שיכנס לתוקפו בזמן מסוים אם לא יובא קודם לכן נימוק מספיק נגדו.