מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא
בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שחם נ‘ מנהל מיסוי מקרקעין מרכז (1), נקבע כי בשעה שחלה הוראת שעה בחוק מיסוי מקרקעין (2) (להלן: “הוראת שעה“) הפטור ממס שבח הניתן במכירת דירת מגורים מזכה מכוח הוראת השעה הנו בנוסף על הפטורים הקיימים לפי כל דין ובלא קשר למכירות שבוצעו לפני תחילת התקופה הקובעת.

העובדות

1. ביום 14.10.2013 הגישו הצדדים כתב הסכמות ממנו עולות העובדות שלהלן:
2.  גידי ועירית שחם (להלן: “שחם”) הנם היורשים של חנה שחם ז”ל (להלן: “המנוחה”).
3. בשנת 1959 רכשה המנוחה דירה בה התגוררה עד שנת 2003 (להלן: “הדירה הראשונה”).
4. בסמוך לשנת 2002 ירשה המנוחה 5% זכויות מדירת ירושה (להלן: “דירת הירושה”).
5. ביום 7.10.2002 נמכרה דירת הירושה ולפי בקשתה קיבלה המנוחה פטור ממס שבח בגין מכירה זו, על אף שמכירת חלקה הסתכם בסך של 5,000$ בלבד.
6. ביום 8.1.2004 ביקשה המנוחה לבטל את הפטור האמור אולם בקשתה נדחתה, ואף בקשה שנייה שהגישה נדחתה.
7. ביום 17.9.2003 רכשה המנוחה את הדירה נשוא ערר זה (להלן: “הדירה השנייה”) הדירה הזו הנה “דירה מזכה” כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (2).
8. ביום 28.12.2003 מכרה המנוחה את הדירה הראשונה. בשל סמיכות הזמנים בין מכירת דירת הירושה והדירה הראשונה, לא הייתה זכאית המנוחה לפטור ממס שבח על מכירת הדירה הראשונה, ועל כן ביקשה המנוחה לראות בדירה השנייה דירה חליפית לדירה הראשונה בהתאם לסעיף 49יב לחוק.
9. לאחר פטירת המנוחה ירשו שחם את הדירה השנייה.
10. ביום 15.12.2011 מכרו שחם את הדירה השנייה ובסמוך הגישו למנהל בקשה לפטור מתשלום מס שבח מכוח סעיף 49ב(5) לחוק, היות והדירה השנייה התקבלה אצלם בירושה ואילו הייתה המנוחה בחיים הייתה זכאית לפטור ממס שבח במכירת הדירה השנייה.
11. המנהל דחה את הבקשה של שחם.
12. ביום 30.1.2012 הגישו שחם בקשה מתוקנת לפטור אותם מתשלום מס שבח על מכירת הדירה השנייה מכוח סעיף 6 להוראת שעה.
13. אף בקשה זו נדחתה על ידי המנהל ונשלחה שומה לעירית וגידי בנפרד המפרטת את חישוב המס כך שכל אחד מהם חויב במס שבח בסך של 95,916 ₪.
14. ביום 13.6.2012 הוגשה השגה על ידי שחם – ההשגה נדחתה על ידי המנהל – מכאן הערר שלפנינו.

גדר המחלוקת

15. אם הדירה השנייה הנה דירת מגורים חלופית כהגדרתה בסעיף 49יב לחוק?
16. האם הוראות הוראת השעה גוברות על החוק העיקרי?

ההכרעה

17. בהקשר של השאלה הראשונה מוסכם כי הדירה השנייה הנה דירת מגורים חלופית כהגדרתה בסעיף 49יב לחוק, ונראה כי במכירת הדירה השנייה זכאים לפטור מתשלום מס שבח.
18. בהקשר של השאלה השנייה לעניין הוראת השעה עולה כי הוראת השעה היא חוק לתקופה מוגבלת להשגת תכלית חברתית להגדיל את היצע הדירות למגורים. מדברי ההסבר של החוק עולה, כי הפטור ממס שבח הניתן במכירת דירת מגורים מזכה מכוח הוראת השעה הנו בנוסף על הפטורים הקיימים לפי כל דין ובלא קשר למכירות שבוצעו לפני תחילת התקופה הקובעת. המחוקק אינו מתנה את הפטור מכוח הוראת השעה בקיום תנאים נוספים מלבד אילו המופיעים בסעיף 6 להוראת השעה. המחוקק ביקש לקבוע מסלול נוסף לפטור ממס שבח בלא קשר למכירות שבוצעו לפני תחילת התקופה הקובעת.
    יש לפרש את הוראות סעיף 6 להוראת השעה, באופן השולל את תחולתו של סעיף 49טז(א), ככל שמדובר בתקופה הקובעת, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 6 להוראת השעה.

בית המשפט קבע כי היות ואין מחלוקת שהדירה השנייה הנה דירת מגורים מזכה ומכירתה עומדת תנאי סעיף 6 להוראת השעה, יש לקבל את הערר ולחייב את המנהל בסך 25,000 ₪.

פסק הדין ניתן ביום 11.2.2014.

הערות שוליים:

(1) ו”ע (מחוזי ת”א) 34044-02-13 שחם נ’ מנהל מיסוי מקרקעין מרכז.
(2) מחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת היצע של דירות מגורים- הוראת שעה), התשע”א – 2011.
(3) חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג – 1963

המאמר נכתב ביום 3.7.2014

#28