מאת: מר משה ימין, עו”ד ובורר
מבוא
ירושות, צוואות, עיזבונות – הם מונחים מעולם שרבים חוששים לעסוק בו – עולם המתים.
יחד עם זה, בעולם החיים ובעיקר בקרב אנשי העתיד שחושבים, מחליטים ופועלים תמיד לעבר העתיד וכחלק מתכנון, מהבנה של התחום ולשם הערכות וניצול המשאבים המשפחתיים ואלה המתקבלים ירושה – נכון וצריך להכיר את הנתונים הכלולים במגזין הזה. הנתונים הם חלק ולא כל הנתונים וחובה להרחיב את הידיעה בתחום זה ולקבלם ממומחים בלבד.
החומרים הנכללים הם תמצית של מחקר מקיף בנושא הממשקים בין הדין הכללי לדיני המס – בנושא הורשות.
בחרנו לשתף בחלק של המגזין נתונים שנאספו ונכתבו לשם המחשה והבנת התחום על ידי עו”ד משה ימין.
ירושות
ירושה הינה הליך במסגרתו עוברת מסת נכסיו של אדם ליורשיו אגב פטירתו באופן המוסדר בדין או בצוואה.
כאשר אדם נפטר, חל על עזבונו חוק הירושה התשכ”ה–1965. החוק מסדיר את הכשרות והפסלות לרשת, את היורשים על פי דין, ועל פי צוואה את חלופיהם, את סדרי העדיפות בין קרובי המוריש ואת חלקיהם בעיזבון.
כמו כן מסדיר החוק את סוגיות המזונות מן העיזבון ואת ניהול העיזבון.
להלן היסודות של דיני הירושה בישראל במסגרת סדרת מאמרים בתחום:
סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי במות אדם, עובר עזבונו ליורשיו.
הגדרת עיזבון
מקובל לאמור כי עיזבון הינו יחידה כוללת של נכסי המוריש אשר עוברים בתור חטיבת זכויות אחת ליחידת
ליורשים (ע”א גוטוטר נ’ פרידמן).
סעיף 2 לחוק הירושה קובע כי היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה. הירושה היא על פי דין, זולת במידה שהיא על פי צוואה.
ברשימה זו נדון מן הקל אל הכבד, בדוגמאות לתרחישים שונים ונביא את פתרונם על דרך התרגיל, ודרכם נלמד על הוראות חוק הירושה.
מקרא:
ריבוע מציין יורשת פוטנציאלית על פי דין.
ריבוע חצוי בקו אלכסוני מציין יורשת פוטנציאלית על פי דין שנפטרה לפני המוריש.
עיגול מציין יורש פוטנציאלי.
עיגול חצוי בקו מציין יורש פוטנציאלי שנפטר לפני המוריש.
עיגול כהה שבמרכזו X מציין את המוריש.
פרנטלה: קבוצת קרובי הדם של המוריש, הכוללת בקו יורד את יוצאי ירכיו של המוריש (פרנטלה ראשונה), בקו עולה את הורי המוריש ויוצאי ירכם (פרנטלה שניה), לאחריהם הורי הוריו וצאצאיהם (פרנטלה שלישית).
חלוקה בין היורשים
- ילדי המוריש יורשים את עזבונו בחלקים שווים ביניהם, כשכל אחד מהם יורש 1/3 מהעיזבון.
- (הורה המוריש ואחיו אינם יורשים).
ילדיו, הורהו ואחיו נמנים על יורשיו על פי דין בהתאם לסעיף 10(2) לחוק הירושה.
לפי שיטת הפרנטלות, צאצאי המוריש קודמים להורי המוריש וצאצאיהם, והורי המוריש וצאצאיהם קודמים לסבים של המוריש וצאצאיהם.
סדר העדיפות בין היורשים לפי שיטת הפרנטלות נקבע בסעיף 12 לחוק הירושה:
“ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו“.
על-פי סדר העדיפות בין קרובי המוריש, יורש בפרנטלה הקרובה יותר – החל מהפרנטלה הראשונה –מוציא מכלל ירושה את כל הקרובים בפרנטלות שלאחריה [הלכת צוקרמן נגד צוקרמן פד”י כב’ (2)].
לפיכך, בענייננו, ירשו את המוריש צאצאיו המשתייכים לפרנטלה הראשונה ואילו הורה המוריש ואחיו המשתייכים לפרנטלה השנייה, לא ירשו את עזבונו.
ילדי המוריש יחלקו ביניהם את העיזבון בחלקים שווים ביניהם, כך שכל אחד יקבל 1/3 מהעיזבון, וזאת מכוח עקרון השוויון:
“ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם“.
עיקרון השוויון קיים בין המינים, וכן לגבי ילדים שנולדו מנישואין ומחוץ לנישואין (העדפת שיטת המשפט העברי שאינו מפלה את הילד מחוץ לנישואין על פני שיטת המשפט הרומי).
סעיף 10
יורשים על פי דין הם:
- מי שהיה במות המוריש בן זוגו.
- ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש).
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
סעיף 11 – זכות הירושה של בן זוג
- בן זוג של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, שייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות,
- למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון:
- אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
- אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של
- המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העיזבון.
- אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העיזבון כולו.
- המגיע לבן זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג–1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של זוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.
סדר העדיפות בין קרובי המוריש (עקרון העדפות הפרנטלית) ילדי המוריש קודמים להוריו. הוריו קודמים להורי הוריו.
סעיף 13 – החלקים בעיזבון (עקרון השוויון)
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
סעיף 14 – עקרון הייצוג
- ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11 (א), או אחד מאלה.
- ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.
סעיף 17 – זכות הירושה של המדינה
- באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.
- מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העיזבון או לשלם, בתחום שווים של נכסי העיזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העיזבון, תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים –
- לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;
- לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;
- לבן משפחתו של המוריש או של בן זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.
סעיף 40 – נושא הצוואה
אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –
- כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;
- נכס מנכסי עזבונו או טובת-הנאה מעזבונו (בחוק זה – מנה).
ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.
סעיף 47 – מנה וחלק בעיזבון
ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העיזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעיזבון ולא במקומו.
סעיף 56 – הזכות למזונות
הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.
