מאת: דורית גבאי, רו”ח
התעוררתי הבוקר לחלום שבו מופיע אצלי כבוד השר יאיר לפיד ואומר לי:
סתם, סתם, עבדנו עליכם! צדק עושים עד הסוף או לא עושים בכלל! מה שהיה בוועדת הכספים ביום 11.12.2013, לא יכול להיכתב בשום סרט! והנה הרשמים שלי ותיעוד מצולם של חלקים נבחרים של התנהלות ועדת הכספים בראשותו של ניסן סלומינסקי:
קיבלתי זימון לוועדה להגיע בשעה 8:30. יצאתי מהבית ברמת גן בשעה 6:30.
בשעה 7:31 הגעתי לחניון הלאום, שממנו יש הסעות לכנסת. חזרתי על החומרים שלי שהכנתי, על הנתונים ועל כל מה שהקבוצה, על יועציה המסורים, ביקשה שייאמר ויודגש על ידי.
המטרה שלנו הייתה להביא לאישור, חוק לשינוי המיסוי של התא המשפחתי, שייקח בחשבון את העוול הגדול שנוצר אצל מאות זוגות ברחבי הארץ, כתוצאה מההתנפלות של רשות המיסים עליהם מיולי 2012. נוסח הצעת החוק הממשלתית אותה קיבלנו לראשונה, היה מזעזע, בעוד שאנחנו הגענו כבר מזמן עם האוצר לנוסח מוסכם!
עם הגיענו לוועדה, ראינו את יו”ר הועדה יוצא מחדר הישיבות עם קבוצת אנשים, ובהם ערן הסמנכ”ל וחבורת אנשי המיסים. העברנו רשימת נוכחות, וביקשנו זכות דיבור כנוהג הרגיל והידוע. חיכינו במשך כחצי שעה, ואז מישהו חילק לנו נוסח חוק חדש שלא היה בפני אף אחד קודם, חתום עם התאריך 11.12.2013.
יו”ר הועדה פתח את הישיבה באיחור, ואמר שמוגשת לאישור הצעת חוק השונה מזו שהוגשה מטעם הממשלה. דיברו על עניינים שנוגעים לנוהל וכן הלאה, ואז התחילו לדון בנוסח החדש.
למדתי מהר את הנוסח, ושמתי לב לכך שהחמירו באופן מובהק את הנוסח הראשוני.
לצפייה בנוסח המוצע, לחצו כאן.
מטעם הזוגות הגיעו עשרות אנשים, ומטעם הגופים המקצועיים הגיעו לשכת רואי החשבון, עורכי הדין ונשיא יועצי המס בעצמו. אני ייצגתי את הזוגות, ולמרבה הצער, רמי אריה וגלי עציון לא יכלו להגיע לדיון הזה.
התחילו לדון בנוסח, ומר משה גפני פתח בדברים וניסה לשכנע את כל הנוכחים כי יש לבטל לחלוטין את פסקה 1(ד1).
חלפו להן השעות, ויו”ר הועדה לא אפשר לאף אחד מהזוגות וגם לא לי, להשלים נתונים ולומר דברים. באופן מוזר, קיבלנו זימון לוועדה, אך לא ניתנה לנו זכות הדיבור. משכך, עבדנו מאחורי הקלעים מול העוזרים של חברי הכנסת שהיו חברי הוועדה. העברנו פתקים אישיים, הודעות ומסרונים מדויקים של מה שצריך לומר לנציגי הרשות, כדי שיבינו שחלו החמרה והתמקדות יתר לרעה בקבוצת הזוגות במסגרת החוק.
הרב גפני חזר ואמר לחברים בוועדה, שמנהל הרשות ועובדיו אינם מעוניינים בתיקון הזה, כי הוא לא מתאים להם. זה התפקיד שלנו להפוך את החוק הזה להגיוני ולא מחמיר. כמובן שגם מירב מיכאלי מ”העבודה” הגדילה לעשות ולתקוף, וגם ביקשה לבטל כל החמרה בנוסח, ועברה איתם על כל מילה או פסיק שיש צורך לשנותם, וכך במשך שעות.
ואז הם התבקשו לדון בנוגע לסעיף 2(1) ו- 2(2): הטלת קנס גירעון מיוחד וללא המבחנים שנמצאים בחוק במיוחד על פרק הזוגות. מלחמת עולם התקיימה על החלק הזה, ולאחר התייעצות בת 20 דקות של יו”ר הועדה עם אנשי רשות המיסים ועם נציגי הגופים, הוסכם להעמיד את קנס הגירעון על שיעור של 25% תחילה, ואז להוריד אותו ל- 20%, בגין גירעון במס העולה על 40%, וכל זאת במקום הנוסח הקיים בחוק. לכאורה החוק היה אמור לעבור ככה.
כאשר הגיעה שעת ההצבעה, מר גפני אמר שהוא צריך להעלות את החוק למליאה שם מתקיים דיון, ושאין אפשרות להצביע אם הוא אינו נוכח בהצבעה, כמי שהגיש חוק בנושא. ואז הוציאו אותנו להפסקה וביקשו שנחזור בשעה שלוש.
כולנו המתנו בסבלנות, והיינו בלחץ גדול לומר את הדברים שלנו בנוגע לעבר, וכך התחלנו להתארגן לשלב הבא. דיברנו עם העיתונות, ודה-מרקר מיד שלחו אלינו נציג. דיברנו עם חברי כנסת, ובראשם גילה גמליאל. היא נחתה בשעה 9:30 מטיסה מדרום אפריקה, שם השתתפה בטקס האשכבה של מנדלה. שחר שקורי ואני עדכנו אותה בכל מה שאירע בבוקר, והיא למדה את הנתונים והבינה שיש עוד מה לעשות ולשפר את ההצעה. אנחנו כבר פגשנו אותה בעבר. וכך היא ומירב מיכאלי ביקשו דיון דחוף בנושא במסגרת הוועדה.
החלק השני בדיון בוועדה התחיל, וגילה גמליאל ביקשה לחזור אחורה לנוסח החוק, ושוב קיבלה הסברים מפורטים על כל פסקה בנוסח. כאשר התבקשו אנשי המיסים לתת דוגמאות מספריות בנוגע לקנס הגירעון, הבלבול השתלט על החדר. בסופו של יום, היועץ המשפטי של הכנסת נתן סקירה משפטית והסביר למה סעיף 2 אינו נחוץ לנוסח, והראה את הנוסח בפקודה שכולל את הסנקציה ואת השימוש בקנס הגירעון, שלא חייב להיות ייחודי לקבוצת הזוגות.
וכך, במקום לתקן את האחוזים בהתאם לאלו הקיימים בחוק – קנס של 15% או 30% על גירעון מינימלי של 50% במס – סעיף 2 לנוסח ההצעה בוטל כליל! פה יש לציין את ירון, נשיא לשכת יועצי המס שפעל גם מול מירב מיכאלי והסביר לה למה חייבים לבטלו.
הנשים חברו יחד – קרין, מירב וגילה, ויחד עם הרב משה גפני, יעקב ליצמן והראל מרגלית – הנמרים שבחבורה – הביאו לביטולו של הסעיף הזה. היה צריך לשמוע ולראות את הראל. הדברים שהוא אמר על רשות המיסים, היו בהחלט דברים קשים.
אמש גילינו שקיימת חוות דעת משפטית שנגנזה בלשכה המשפטית, שלפיה ההתנפלות על הזוגות לאחר יולי 2012 אינה חוקית ואינה מידתית. בשל העובדה שחוות דעת משפטית זו נגדה את תפיסת העולם של המנהלים הבכירים של הרשות דאז – בראשותו של מר חיים גבאי, אז המשנה למנהל הרשות – נמסר לנו כי היא נגנזה. בכוונתי לפנות ולקבלהּ על בסיס חופש המידע. חוות הדעת הזו יכולה לשפוך אור חשוב ולקדם פתרון לגבי הזוגות שכבר התנפלו עליהם, ולגבי אלו שצפויים לקבל זימונים לדיוני מס בגין שנת 2009 ואילך.
בסופו של יום, התקיימה הצבעה, וכל ההסתייגויות של מר גפני, למרות שהיו כולן בהצעה שלו לחוק בחתימת 70 חברי כנסת, כולל מרבית חברי יש עתיד, נדחו. מבחינת הזוגות – לא נשמע קולם. הדברים יצאו מכלל שליטה בשלב מסוים. חובה לצפות בשלושת הקטעים הבאים:
בסמוך להצבעה ובמהלך כל הישיבה, יו”ר הועדה הדגיש כי לגבי שומות המס לשנות המס שקדמו ל-2014 – הוועדה החליטה לבצע מעקב אחר הרשות ואחר הטיפול בהן, וביקשה להתחשב בהן ולבחון כל מקרה לגופו, ולאחר מכן לפרוס את קרן המס לעד חמש שנים.
נמסר על ידי הדוברים, בכל מיני הזדמנויות, שאין צדק מוחלט, ומשכך, הרשות פעלה כפי שפעלה. חוות הדעת והניתוחים של אנשי מקצוע מובילים למסקנה שהפעילות שלה לא הייתה נכונה, ומבחינתי אפילו פושעת!
לסיכום היום הזה:
חוק היסטורי יוצא לדרך – תיקון מספר 198 לפקודת מס הכנסה, שיהיה בתוקף משנת 2014 ואילך.
קנס הנישואין יישאר בתוקפו לגבי מי שעבדו יחד עד 2013.
מטה המאבק של הזוגות הנשואים ישב ויגבש את המשך צעדיו.
המילה האחרונה עדיין לא נאמרה.
אז החלום שלי מהלילה הוא ממש חלום, והתעוררתי למציאות שדורשת את התערבותי ואת מעורבותי בהמשך הדרך. צדק עושים עד הסוף או לא עושים בכלל. צדק כלכלי זה אומר שלא לוקחים ממי שנותן ותורם הכי הרבה למשק ולחברה. צדק כלכלי עושים בזה שאם מישהו עשה טעות ברשות, ניתן לתקן אותה ולעצור את המרדפים אחרי הזוגות כאילו הם המטרה של מס הכנסה. כל הזוגות שקיבלו לשלם מיסים, הם זוגות עובדים שביקרו אותם ושאין ספק לגביהם שהם בסדר גמור.
אין ספק שזו הייתה ועדה חריגה. פורום הזוגות ספג מכה קשה, והוא מגובש כעת להמשך המאבק על זכויותיו.
אשוב בהמשך לעדכן על ההתפתחויות בנושא.
© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי
