ביום רביעי האחרון התקיים כנס שנתי למיסים שעסק, בין השאר, במערכת המיסוי בישראל. הכנסה הופק על ידי יועצת המס, רו”ח דורית גבאי.
מתוך הנאמר בכנס עולה תמונה עגומה של מצב המשק בשל העדר יד מכוונת במשרד האוצר בנושא מדיניות המס. מהרצאתו של דורון לוי, מי שהיה נציב מס ההכנסה, עולה כי לא קיים טיפול יסודי בשורש הבעיה. מאז מיזוג אגפי המיסים נצבר כח גדול בידי אגף שאמור לגבות את המס, בעוד הגוף באוצר שאמור ליצור מדיניות ולכוון את החקיקה שתהייה מתאימה לעידן, תוך ראיית הדברים במצב דהיום, נחלש מאוד. בידי מנהל הרשות כח רב מול מינהל הכנסות המדינה שבמאזן הכוחות הפסיד את מקומו.
התוצאה, האגף שאמון על גבייה פועל לחוקק חקיקות שנכנסות לכיס של האדם וכמה שיותר מהר.
נצבר כח רב בידי אדם אחד ואין מי שנמצא בפועל מעליו! זה מצב לא נכון מבחינת ניהול המס בישראל.
כך למשל, בימים שהיה חסר כסף בקופת המדינה חוקקו הוראה שדיבידנד שיחולק מרווחים שנצברו עד 31.12.2002 ימוסה במס נמוך. מעין עידוד לחלק רווחים כדי שהמס ייכנס לקופה. הצפייה באוצר הייתה כי ייגבו סכומי מס גבוהים ומהר בשל הטבות המס הגלומות בה. זה לא קרה משום קיים פער זמן גדול בין החלטות לבין היישומים. לוקח לשוק לזוז יותר לאט ועד שהוא מגיב ופועל הבעיה של הקופה החסרה נפתרה, וכי אז התרגום של זה בשטח במשרדי השומה היה – הקשחת עמדות ובדיקות קפדניות בנוגע לאישור ההטבה לחלוקות שבוצעו.
בנוסף, העדר מדיניות ברורה מובילה לחקיקת חוקים ואי התאמתם או ביטולם כאשר המצב משתנה. לדוגמה, הכנסות משכר דירה למגורים צריכות להיות ממוסות או בשיעור 10% או במס מלא, כל אחד לפי תנאיו. מסלול הפטור ממס הכנסה על השכרה למגורים, שנחקק בשנות ה- 90 ופטר את בעלי הדירות מתשלום מס על השכרת דירותיהם, אינו רלבנטי כיום. החוק שנולד על מנת לעזור ביצירת מלאי דירות להשכרה לעולים החדשים, ובעצם הווה תמריץ למשקיעי נדל”ן לקנות דירות רבות ולהעמידן להשכרה בפטור ממס. מי שנהנה, בפועל, היום מהפטור הוא בעצם היזם שרוכש דירות רבות כדי להרוויח מהן כסף. פטור זה אינו נכון שיהיה בתוקף היום! הפטור הזה יצר הסטה של ההשקעות לשוק הנדל”ן, עליית הביקושים יצרה עליה של מחירים. זו התערבות שהיתה נכונה לתקופה ההיא ואינה מתאימה לתקופה הנוכחית. צריך לבטל ההטבה הזו.
דוגמה נוספת למדיניות שכבר אינה אקטואלית ויש לעדכנה: שיעור המס העקיף – מס על צריכה. כיום שיעור מע”מ הינו אחיד לגבי כל מוצרי הצריכה, אין הבדל בין מוצר יסוד/ בסיס לבין מוצרי מותרות, מה שמעמיס על בעלי הכנסה נמוכה נטל כלכלי כבד. על מנת לתקן מצב זה יש לשנות את שיטת המע”מ וליצור מס דיפרנציאלי – שאינו שווה לכל מוצר.
ועוד דבר. בזמנו, בשנת 1987 בשל חוסר יכולת המדינה להעניק מענקים כספיים לעידוד ההשקעות, נחקק בחוק לעידוד השקעות הון המסלול החילופי. המסלול הזה אפשר למפעלים לקבל הלוואות מהבנקים במקום מהמדינה אך כחלף למענקים הוא קיבל הטבות מס לשנים רבות. בעל המפעל התבסס על ההנחה כי בעת שיהיו רווחים, המפעלים/חברות, יחזירו את החובות לבנקים ובתמורה המדינה תיתן פטור של כמה שנים ממיסים. את המסלול המוטב הזה עגנו בחוק. לא הייתה אי הבנה בקשר לזה. לא נקבעו הגבלות שמותר או לא מותר להוציא את הכספים האלה שהופקו מהחברות, לכן לא מובן מדוע צריך למסות ולחוקק חוק שמחייב מיסוי עליהם. זה בניגוד להוראת החוק משנת 1987.
דורית גבאי, יועצת מס:
“יש לעשות עבודת שורשים, לעקור דפוסים, לוותר על חלק מפרות קדושות ולעשות כך שיותר אנשים במדינה ירוויחו מאשר יפסידו מכל מהלך שהמדינה מקדמת, בכל נושא, גם בנושא המס וחלוקת הנטל. במצב של היום – כולנו מפסידים. לכולם יש פחות ממה שהיה צריך להיות. ולכן, אני קוראת לכתיבת חוקי המס מחדש לאחר שתוגדר תמונה אידיאלית, שמתאימה לישראל היום, מושתתת על חוקי יסוד, על מחקרים ונתוני אמת, תוך הפרחת שמועות והצגת העובדות וכל הנתונים לציבור כולו. צעד צעד וביחד נצעד לעבר עצמאות כלכלית. אל לנו להסכים להיות חלק משיטה שמובילה אותנו למטה. ראו יוון, ספרד שכלכלתן קורסת. השינוי הגדול מתחיל בשינויים קטנים לעבר היעד. דורית גבאי קראה לביטול מיידי של סעיף בפקודת מס הכנסה המגביל עבודת בני זוג משותפת בעסק שלהם וקוראת לאפשר שקביעת גובה השכר וחלוקת ההכנסות בין בני הזוג העובדים באותה פעילות –עסק- חברה כאוות נפשם. גבאי קוראת לפעול לשיעור מס מוגבל שממנו והלאה שכירים ובעלי עסקים ישלמו פחות מס, מה שישאיר בידיהם יותר הכנסה פנויה. גבאי קראה שלא ליצור תויות וקריאות כנגד החברות הגדולות שעליהן מושתת כל המבנה. צריך לעשות את התיקונים, אבל במלחמה כלכלית פנימית וכפיית חוקים שאינם הגיוניים ויצירת חקיקה שאינה באה בהסכמה של רוב העם שמחזקת את יכולת עמידתנו בדאגה לפרט ולצרכיו מחד ולצמצום הנטלים שרובצים על החברה מצד של ה”לא מייצרים” מאידך– הכלכלה שלנו לא תתקדם.”
