מאת: דורית גבאי, רו”ח
ולכן – ברוח עקרון זה, אם הוכח כי הנישום הוציא בפועל הוצאות אין למשיב שיקול דעת למנוע את ניכויים המלא של הסכומים ששילם הנישום.
על פי החלטת בית המשפט, יש להתיר לנישום לנכות מתוקף סעיפים 39 (1) ו- 39 (7) לחוק מיסוי מקרקעין את מלוא ההוצאות שהוצאו על ידו לעורך דינו, ככל שעמד בנטל ההוכחה המוטל עליו והראה כי הוצאות אלו אכן הוצאו על ידו בפועל בסכומים שנקב ולצורך המטרות המפורטות באותם סעיפים. דעת המחברתנראה כי בית המשפט בחר שלא לקבל החלטה על בסיס עובדות לוקה בחסר אולם העמיד באופן ברור את פני הדברים והמבחנים העומדים בפני הרשות השופטת טרם קבלת החלטה באם מדובר בעסקת רכישה ומכירה או בעסקת תיווך.
