שיקול דעת המנהל מצטמצם בנוגע לסבירות שכר טרחת עורכי הדין

מאת: דורית גבאי, רו”ח
 
החלטה מהפכנית של בית המשפט. לפי החלטת הוראות סעיף 39 – חוק מיסוי מקרקעין נועד להגשים עיקרון יסוד בדיני המס – מס על רווח כלכלי אמיתי שנצמח לנישום כתוצאה מעליית ערכם של המקרקעין. ככל הנראה, המחוקק ביקש לאפשר ניכוי של מלוא ההוצאות שהוצאו בפועל למטרות הנקובות ולדאוג למס אמיתי הצומח לנישום.

ולכן – ברוח עקרון זה, אם הוכח כי הנישום הוציא בפועל הוצאות אין למשיב שיקול דעת למנוע את ניכויים המלא של הסכומים ששילם הנישום.

על פי החלטת בית המשפט, יש להתיר לנישום לנכות מתוקף סעיפים 39 (1) ו- 39 (7) לחוק מיסוי מקרקעין את מלוא ההוצאות שהוצאו על ידו לעורך דינו, ככל שעמד בנטל ההוכחה המוטל עליו והראה כי הוצאות אלו אכן הוצאו על ידו בפועל בסכומים שנקב ולצורך המטרות המפורטות באותם סעיפים. דעת המחברת
נראה כי בית המשפט בחר שלא לקבל החלטה על בסיס עובדות לוקה בחסר אולם העמיד באופן ברור את פני הדברים והמבחנים העומדים בפני הרשות השופטת טרם קבלת החלטה באם מדובר בעסקת רכישה ומכירה או בעסקת תיווך.

 
Print Friendly, PDF & Email
תמונה של דורית גבאי | רו"ח

דורית גבאי | רו"ח

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם