מאת: דורית גבאי, רו”ח
בתקופה שבה מנהלי עסקים משפחתיים כבני זוג נדרשים לשלם מס על איחוד הכנסותיהם, ובתקופה שהחקיקה ממשיכה לפגוע בעקרון ההפרדה הרכושית, ממשיכה הרשות למסות ולכפות את יסודות התא המשפחתי כבסיס למיסוי נוסף, גם במס רכישה.
עיקרון התא המשפחתי הוא עיקרון שמישהו חשב פעם שהוא עקרון יסוד שעליו מושתת המבנה כולו, ולא ניתן לסתות ממנו.
דיני המס אינם מתחשבים בעקרונות יסוד לאדם, באשר הוא, בעיקרון חופש ההפרדה הרכושית, שהיא רצון הצדדים, בני זוג שנישאו וחתמו על הסכם ממון.
לפיכך, החקיקה הן במס הכנסה והן במיסוי מקרקעין, מבוססת וחותרת למסות את התא המשפחתי כיחידת מיסוי אחת.
והנה הסיפור החדש:
גבר ואישה בני שבעים נישאו בשנית.
ערב נישואיהם חתמו על הסכם ממון וצוין בו, בין השאר, כי הגבר ירכוש מכספו דירת מגורים, מיד לאחר הנישואין, וזו תירשם על שמו בלבד.
לאישה, יש דירה משל עצמה אשר בבעלותה עוד לפני הנישואין.
הבעל הגיש הדיווח למנהל מיסוי מקרקעין וזה הוציא לו שומת מס רכישה של “דירה נוספת”. כלומר הדירה של האישה נחשבת לו ולצרכי מס רכישה כדירתו הוא, ולכן חויב במס רכישה בשיעורים של 5%, 6%.
במסגרת הליכי שומה והשגה אשר נדונה, הסכים מנהל מיסוי מקרקעין לפשרה. הפשרה הזו הינה כבר מדיניות בשטח וזה בסיסה:
יחושב לאישה מס רכישה כדירה נוספת בגין מחצית הדירה, ולבעל יחושב מס רכישה כדירה יחידה, על מחצית הדירה.
ההצעה אשר נמסרה כפשרה היא הפשרה שקיימת בכל הארץ, אולם, לאן הגענו?
מחשבים לצרכי מס כאילו לאישה יש חלק בדירה, ואין לה חלק, ומטילים מס גבוה על החלק שאין לה, כאילו יש לה, ובגין זה החלק הזה שלה יוצר חבות של מעל 40,000 ₪.
אם הבעל, שזו אכן דירתו היחידה, היה ממוסה כרוכש דירת יחידה, היה נדרש לשלם כ- 8,500 ₪. בעקבות הסדר הפשרה, הוא ישלם כ- 4,000 ₪ בגין דירה יחידה, ובנוסף האישה משלמת עוד 40,000 ₪.
אז כפשרה שמוזילה מדרישה של כ- 90,000 ₪ להסכמה על משהו כמו 44,000 ₪, זו הפחתה של חצי מהסכום, הצדדים מסכימים ויאשרו הפשרה.
אבל האם זה נכון לנו שככה יתעלמו מרצונם החופשי של זוגות שנישאו וערכו הסכמי ממון והחליטו לעשות הפרדה רכושית? הנה באה רשות המסים בגיבוי החוק, וקובעת שלצרכים של בני הזוג, אתם הפרדתם את הרכוש, נניח כנגד נושים וכן הלאה. אבל לצרכי מס, אנחנו מתעלמים מרצונכם החופשי וקובעים לכל שהאישה רכשה חלק. בגין החלק הזה ממסים את התא המשפחתי ביותר מפי 9 ממה שהיה אמור לשלם – אחרי פשרה! (הם נדרשו לשלם יותר מפי 18 לפני הפשרה!)
המחוקק מתבקש לתקן עיוות זה ולאשר בחקיקה כי תא משפחתי נוצר ביום שבני הזוג נישאו. מרגע זה כל מה שהתא המשפחתי יצר יחד – ייכנס לספירה של הדירות, המכירות והפטורים. העבר הוא עבר.
אין שום הצדקה לנטל המס הזה שרובץ על בני הזוג שרק נישאו, ובשל כך, הם סופגים נטל מס עצום! כמעט ארבעים אלף ₪ תוספת! וזה אחרי פשרה!
צריך לדעת שהתוצאה של הפשרה הזו קיימת גם כאשר הכספים של הבעל נניח הגיעו אליו מירושה.
הגיעו אלי מקרים רבים ביותר בשנה האחרונה, וזאת משום שהמדרגות לדירה נוספת כל כך גבוהות, עד כי המיסוי באופן הזה יוצר נטל עצום שלא התכוונו לכוון דווקא לאלה כאשר העלו את המדרגות אולם.
כאשר החוק אינו מוצדק, העיוות שלו נחשף בדברים הכי פשוטים של החיים! הוא פוגע שוב ושוב ביצרנים ואלה אשר תורמים לקדם את השוק ומניעים אותו.
המאמר נכתב ביום 13.2.2013
#286
