מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בית רחוב פיירברג 16 בע”מ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, נקבע כי על הנישום להמציא למנהל מיסוי מקרקעין אישור שניתן לו מפקיד השומה לעניין החבות במס.
נקבע כי, אין למשיב סמכות לסווג הכנסה כפירותית או הונית, סמכות זו שמורה לפקיד השומה בלבד. הליכי הערר הושעו עד תום בירור שומתה של העוררת בפני פקיד השומה.
העובדות
- ביום 15.9.2009 מכרה העוררת, זכות בעלות בחלקה 36/7 בגוש 6936.
- שומה עצמית הוגשה על ידי העוררת.
- שומת המנהל לפי מיטב השפיטה קבעה כי על העוררת לשלם מס בשיעור 40% משווי התמורה, ללא קביעת יום ושווי רכישה ומבלי להתיר ניכויים, עד להמצאת אישור מפקיד שומה לפי הוראות סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין.
- הליכי השומה הוקפאו כאשר המשיב ראה במכירה עסקה החייבת במס לפי הוראות פקודת מס הכנסה ולא לפי חוק מיסוי מקרקעין.
- העוררת הגישה השגה אשר נדחתה על ידי המשיב, שטען כי יש לראות במכירה כחלק מהכנסותיה השוטפות של החברה.
- בית המשפט מתמקד בשתי שאלות משפטיות:
- האם נדרש המשיב לקבל את השומה העצמית של הנישום ולשום אותה לפי מיטב השפיטה בתוך מתחם חוק מיסוי מקרקעין, כאשר לדעתו, בסופו של דבר, העסקה תמוסה במישור ה”פירותי” (מס הכנסה). האם המשיב בעל סמכות לפעול כפי שפעל?
- דיון בלקונה בחוק מיסוי מקרקעין, אשר לא הסדיר עד תום את שאלת חלוקת הסמכויות בין פקיד השומה לבין מנהל מיסוי מקרקעין.
- שומת המשיב הוצאה בחוסר סמכות, שכן לפי לשון סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין, מנהל מיסוי מקרקעין אינו מוסמך לקבוע כי מכירת זכות במקרקעין פטורה ממס שבח וחייבת במס לפי הפקודה.
פקיד השומה לבדו מוסמך לקבוע באם המכירה חייבת לפי הפקודה.
- שיעור מס השבח שחל בעניינה הנו שיעור מס “היסטורי” מופחת, לפי הוראות סעיף 48א(ד) (1) לחוק מיסוי מקרקעין מאחר שהמקרקעין נרכשו על ידה בשנת 1955.
- היה על המשיב לקבל את הצהרת העוררת ולשום את העסקה כגישתה.
- יש להפנות את העוררת לפקיד השומה על מנת שהאחרון יסווג את העסקה כפירותית, יישום אותה ובנוסף יוציא אישור שהמכירה פטורה לפי סעיף 50 לחוק המיסוי וחייבת במיסוי לפי הפקודה.
- למשיב סמכות בכל הקשור בהפעלת הפקודה, בסיווג העסקה כפירותית ופעילות העוררת מעידה כי נכסי החברה הנם מלאי עסקי.
- בהקשר של השאלה הראשונה נקבע כי רק לפקיד השומה קיימת האפשרות לקבוע שומת המס בהקשר זה, ומן הראוי כי הסמכות תישאר בידיו.
אין למשיב סמכות לסווג הכנסה כפירותית, סמכות זו שמורה לפקיד השומה בלבד.
בכל מקרה לא מתעוררת שאלת חוסר סמכות של המשיב כלל, הליכי הערר יושעו עד תום בירור שומתה של העוררת בפני פקיד השומה.
- בהקשר של השאלה השנייה על המחוקק לתת את הדעת ללאקונות המצויות בחקיקת המס, ולקבוע כיצד ייעשה תיאום הפעילות בין פקיד השומה לבין מנהל מיסוי מקרקעין, באופן שיבהיר חד משמעית כיצד על רשויות המס ועל הנישומים לפעול גם במקרי קיצון, כדוגמת זה שלפנינו.
נראה כי בית המשפט נמנע מלקבוע הלכות אשר נוגדות את החקיקה הקיימת.
תיקון חקיקה ובו, בין היתר, הסדר חלוקת הסמכויות בין פקיד השומה לבין מנהל מיסוי מקרקעין יוכל להקל רבות על הנישומים ורשויות המס גם יחד.
הממשקים בין מס הכנסה ומיסוי מקרקעין הם כה רבים, שבחלוקת הסמכויות במצב של דינים נפרדים נדרשת אפשרות אחרת, שהיא איחוד הדינים ואז שבח הוא ההכנסה החייבת והכל תחת פקודת מס הכנסה, ומס שבח יהיה חלק מרווח הון.
הערות שוליים
(1) ו”ע 6292-03-11 בית רחוב פיירברג 16 בע”מ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
המאמר נכתב ביום 20.10.2013
#10
