מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
במקרה זה, עונות חטיבת הפנאי בע”מ נגד מנהל מס שבח חדרה (1), החובה להגיש הצהרה במועד על פי סעיף 73 לחוק, היא חובה עצמאית.
קנס בגין אי הצהרה במועד, איננו מותנה בקיומו של חיוב במס, והגשת הצהרה על ידי הצד האחר לעסקה איננה פוטרת את הצד האחר מהגשה.
העובדות
- ביום 4.3.2012, נחתם הסכם מכר, לפיו מכרה העוררת נכס מקרקעין.
- העוררת לא הגישה הצהרה על מכירת הנכס במועד, כנדרש לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, והצהרתה הראשונה הוגשה רק ביום 10.9.2012.
- ביום 24.10.2012, הגישה העוררת השגה על השומה, בה טענה בין היתר, לביטול הקנס שהושת עליה בגין האיחור בהגשת ההצהרה.
פסק הדין
חובת ההצהרה על עסקה במקרקעין קבועה בסעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין.
חובת ההצהרה אינה מותנית בקיומו של חיוב במס שבח.
תכלית הגשת ההצהרה היא לאפשר למנהל לבחון את העסקה, לבדוק קיומה של חבות במס, להעריך נכונה את שווי העסקה וכו’.
הגשת הצהרה על ידי אחד הצדדים אינה פוטרת את הצד האחר מהגשת ההצהרה.
סעיף 49א אינו פוטר מחובת דיווח על פי חוק מיסוי מקרקעין.
בית המשפט העיר כי תכלית הטלת הקנס על פי סעיף 94א לחוק אינה תכלית עונשית, כפי שטענה העוררת, אלא מדובר בקנס מנהלי, שהוא כלי לייעול האכיפה. הוא נועד להרתיע ולדרבן את הנישומים לפעול כדין.
דעת המחברת
לאחר תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין, הופחתו סכומי הקנסות באופן משמעותי. המקרה הזה הוא מקרה שברגע שהגיע לבית משפט, הסיכוי לבטלו הוא קטן, משום שהוראות החוק ברורות. עילות הביטול לקנס צריכות להיות מוסברות ומוכחות, ולרוב מנהל מס שבח בוחן ומבטל, מתוך ראייה של ההיסטוריה של הצדדים – האם הם עוסקים בתחום, מהי ושל מי הרשלנות, ולעתים המייצג התרשל. לעתים הצדדים מחליטים לחכות עם הדיווח מתוך מחשבה שהעסקה אולי תתבטל, ואלו הם שיקולים שאינם מעניינים את המנהל.
מוצע להגיש במועד. אם קיים חשש שהשומה לא תוגש בשלמותה, עדיף לאחר, לספוג קנס ולהגיש כראוי, ולא להגיע למצב שהשומה תצא לפי סעיף 82.
הערות שוליים:
- ו”ע 6116-01-13
המאמר נכתב ביום 6.9.16
#504
