מאת: דורית גבאי, רו”ח

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה עונות חטיבת הפנאי בע”מ נ‘ מנהל מיסוי מקרקעין – חדרה(1), נקבע כי חלה חובה על המערערת להגיש הצהרתה בהתאם למועדים המופיעים בחוק מיסוי מקרקעין, בעת מכירת זכות במקרקעין, אף אם מדובר בנכס, ששימש כמלאי עסקי, ואף אם היא זכאית  לפטור ממס שבח.

אי דיווח במועד על העסקה יגרור חיוב בקנס כספי.

אף בפס”ד נירוסטה בע”מ נ’ מדינת ישראל (2)  נדונה הסוגיה בדבר מהותו ומטרתו של קנס מנהלי, שם נקבע כי קנס מנהלי אינו בגדר ענישה, ומטרותיו הן כדלקמן:

1.      קביעת טובת ההנאה, שהאדם הפיק מביצוע עסקה.

2.      אלמנט של הרתעה נוספת.

בנוסף לכך, הקנס המנהלי מכוון קדימה א כאלמנט הרתעה, ומהווה אמצעי אזרחי או מנהלי לאכיפת החוק.

1. העוררת הייתה בעלים של נכס מקרקעין – מחסן – המצוי באזור חדרה.
2. בתאריך 4.3.2012 מכרה העוררת את הנכס תמורת  20,000 ₪.
3. העוררת לא הגישה הצהרה על מכירת הנכס במועד כנדרש לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, והצהרתה הראשונה הוגשה באיחור של 149 יום.
4. שומת המנהל לפי מיטב השפיטה חייבה את העוררת בתשלום מס בגובה של 4,000 ₪ (קרן). כן חויבה העוררת בתשלום קנס בשל האיחור בהגשת ההצהרה בסך 2,600 ₪.
5. העוררת הגישה השגה וטענה כי הנכס שימש עבורה כמלאי עסקי, ועל כן מכירתו נתונה לשומה על פי פקודת מס הכנסה ופטורה ממס לפי סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין.עוד טענה העוררת, כי הואיל ומדובר בעסקה הפטורה מתשלום מס שבח,  לא חלה עליה  חובה להגיש הצהרה על העסקה, וביקשה לבטל את הקנס, שהושת בגין האיחור.
6. המשיב קיבל את טענת העוררת, לפיה עסקת הנכס פטורה מתשלום מס שבח על פי סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין, וביטל את החיוב.יחד עם זאת, הותיר המשיב את הקנס, שהושת על העוררת בגין האיחור בהגשת ההצהרה, על כנו. על החלטה זו הוגש הערר.

7. בית המשפט התמקד בשתי שאלות משפטיות:
   א. האם חלה חובת דיווח על עסקאות במקרקעין, כאשר מדובר בנכס ששימש כמלאי עסקי, והנישום זכאי לפטור לפי סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין?

   ב. מהי תכלית הטלת הקנס על איחור בהצהרה לרשויות המס?

8. העסקה דווחה לפקיד השומה, ועל כן לא חלה עליה החובה לדווח גם למשיב בעסקה שפטורה ממס שבח. תכלית ההוראה בדבר הגשת הצהרה הנה להביא לידיעת רשויות המס את דבר העסקה, ותכלית זו מומשה עם הגשת הדיווח לפקיד שומה.
9. הקנס שהוטל עליה, הנו למעשה סנקציה, ויש לפרש את הוראת החוק באופן המקל עם הנישום.

10. על העוררת חלה חובת דיווח בעסקה במקרקעין, אף אם מדובר בנכס ששימש כמלאי עסקי, ואף אם היא זכאית לפטור ממס שבח.
11. יש לחייב את העוררת בתשלום הקנס בשל האיחור בהגשת ההצהרה.

12. תכלית הגשת ההצהרה הנה לאפשר למנהל לבחון את העסקה, לבדוק קיומה של חבות במס לאחד הצדדים, להעריך נכון את שווי העסקה וכיו”ב.א’ נמדר בספרו (3) מדגיש כי הלכה היא שהגשת הצהרה על ידי אחד הצדדים לעסקה אינה פוטרת את הצד האחר מהגשת הצהרה, ורק השילוב של כל ההצהרות  מאפשר בירור החבות במס וקביעת שומה נאותה.
13. בית המשפט טיפל גם בשאלת הקנס. תכלית הטלת הקנס לפי סעיף 94א’ לחוק מיסוי מקרקעין אינה להעניש, כפי שנטען על ידי העוררת.מדובר בקנס מנהלי, המוטל על ידי רשות המס בשל איחור בהגשת הצהרה, והוא נועד להרתיע ולדרבן נישומים לפעול על פי הוראות הדין.

    הקנס הנו כלי לייעול האכיפה ולא עונש. דין הערר להידחות.