עסקאות עם גופים ציבוריים ורשויות מקומיות
מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
סוגית הפטור במכירה של מקרקעין שהיו בבעלות מוסדות ציבור נדונה בשני פסקי דין מעניינים.
הראשון- פסק דין בתי אבות תפארת בנים, שבו עלתה הסוגיה כיצד למסות אגודה שרכשה בנין למטרת בית אבות אך בפועל הבנין שימש כבית הארחה.
השני- פסק דין שערי צדק, שבו עלתה הסוגיה האם זכאי מוסד ציבורי, ששיעבד את מבנהו הישן למלווים על מנת להבטיח הלוואות ואשראי, לפטור במכירת המבנה.
פסק דין בתי אבות תפארת בנים
עובדות
כך גם בעניין בתי אבות תפארת בנים(1), רכשה אגודה, ששמה לה למטרה להקים בתי אבות בעלי אופי דתי, בניין, אשר שימש עובר לרכישתו על ידה כבית מלון, ומיום רכישתו ועד יום מכירתו הפעילה אותו כבית הארחה.
גדר המחלוקת
לטענתה של האגודה, רכישת הבניין נעשתה במטרה לייסד בית אבות, והפעלתו כבית הארחה נעשתה אך כהפעלה ארעית וניסיונית במטרה לבדוק את התאמתו של הבניין לשמש כבית אבות.
פסק הדין
בית המשפט קבע, כי:
“אין לייחס למחוקק כוונה לפטור מוסדות ציבור ממס בגין כלל עסקאותיהם במקרקעין, אלא רק בגין אלו שעניינן במקרקעין הנחוצים, או היו נחוצים, לאותם מוסדות, לקידום מטרותיהם הציבוריות הייחודיות. אלמלא כן – ואילו הייתה כוונה להיטיב עם מוסדות ציבור, בלא שתתקיים זיקה בין דרך ניצול המקרקעין על ידם ולבין מטרותיהם הציבוריות – כי אז לא היה כל טעם והיגיון גם בקביעתם של תנאים נוספים להענקתו של הפטור ממס…”
פסק דין שערי צדק
פריצת דרך נסתמנה בעניין המרכז הרפואי שערי צדק(2).
עובדות
• במקרה זה בית החולים, שהינו מוסד ציבורי, הינו בעליו של בניין, אשר שימש את המוסד כבית חולים עד למועד מסוים, שלאחריו עבר בית החולים למוסד אחר.
• המוסד שיעבד את הבניין הישן למלווים של המוסד הציבורי על מנת להבטיח הלוואות ואשראי, שנטל המוסד לצורך מימון צרכים ציבוריים אחרים שלו.
• בעת המכירה ביקש המוסד להחיל עליו הפטור האמור.
פסק הדין ועדת – ערר
ועדת הערר קבעה כי “בכל מקרה, סובל הדיבר “שימוש” יותר ממשמעות אחת; שהרי אם קבלת חזקה במקרקעין ובנייה עליהם בגדר שימוש הן, ואם שימוש בנכס, שאינו שימוש פיזי, כמו החזקתו לצרכי משכנתא וכל כיו”ב שימושים כלכליים, בגדריו של המונח הם באים – מה לי השימוש במונח בזמן הווה או בזמן עתיד או כיו”ב?
השאלה היחידה הנשאלת לגבי שימוש כאמור, היא בנסיבות העניין, כך אכן נראה, שאלת היעוד של הנכס להגשמת מטרותיו המקצועיות של הארגון, העומדות כרמזור להאיר הדרך אל הפטור“.
חשוב
ועדת הערר קבעה, כי ניתן להרחיב את המונח “שימוש” גם לשימוש כלכלי.
כך נותרה לה האופציה להרחבת פרשנות המושג תלויה באוויר.
כמובן, בסמוך לאחר השגת הפשרה האמורה פרסמו רשויות המס את הוראת ביצוע 5/98, שלפיה: “עמדת נציבות מס הכנסה נותרה, כי המונח “שימוש במישרין” בסעיף 61 (ב) – משמעותו שימוש פיסי על ידי המוסד הציבורי עצמו בנכס ולמען המטרה הציבורית במישרין.
שימוש אחר (כלכלי או פיננסי וכיו”ב) אינו עולה בגדר “שימוש” לצורך מתן הפטור“.
הערות שוליים:
(1) ע”א 170/86 בתי אבות תפארת בנים נ’ מדינת ישראל ומס שבח נתניה (לא פורסם).
(2) עמ”ש 23/94 המרכז הרפואי שערי צדק נ’ מנהל מס שבח, מיסים ט3/, 232.
בחלק הבא של המאמר:
מוסדות ציבור, ירוכזו נתוני המפתח בסוגיות הבאות:
• פסק דין דין איגוד המוסכים
• פסק דין מוזיאון ארצות המקרא
• מכירה על ידי מוסד ציבורי של דירת מגורים