בתקנות מס רכישה מכוח סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין, נקבע בתקנה מספר 11 כי “נכה” כפי הגדרתו בתקנות ייהנה מהקלה פעמיים בחייו,  וישלם בעת רכישת דירה למגוריו ושיכונו מס בשיעור חצי אחוז משווי הרכישה. קביעה זו נועדה במקור לסייע אל מול חיובי מס רכישה מדורגים לדירת מגורים בשיעורים דאז  של 0-3.5-5%. ניצול הקלה זו בחייו של נכה, גם אם נשא  אישה, שהיא בעצמה נכה, יתאפשר פעמיים ולא יותר. לא ניתן לנצל את ההקלה הזו על ידי רכישה של הנכה בן הזוג ורכישה  על ידי  הנכה בת הזוג.”נכה” מוגדר בתקנות  גם מי שהוא נפגע או בן למשפחה של חייל שנספה במערכה.

עולה השאלה, האם אכן מדובר בהקלה. נראה כי עדיף לנכה  לנצל את הוראות החוק ללא שימוש בתקנה המיוחדת לו, כי אז  ישלם פחות מאשר אם ייעזר בתקנה זו.

הדבר תלוי כמובן, בשווי הרכישה של הדירה הנרכשת על ידי הנכה, אבל ברור שרכישה עד 1.6 מיליון ₪ מעניקה פטור ממס רכישה לכל רוכש, ואילו הנכה – בהתאם לתקנה שאמורה להעניק לו יתרון,  ישלם 8,000 ₪ בגינה.

הבעיה ידועה, אך המחוקק אינו ער לה, וזה המקום להסב את תשומת לב המחוקק לתיקון העיוות הזה בדרך של מתן הקלה לאור מצב החוק כיום במס רכישה.

מקרה כזה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בעניין גור  – ע”א 1492/12 ירמיהו גור נ’ מנהל מיסוי מקרקעין מחוז מרכז, שם באופן שמרני החליט העליון לא לבחון לפי מהות התקנה הקלה, ובחר לא להתערב ולהותיר את  העיוות הזה על כנו. שם נרשם:

“בנסיבות המקרה דנן נראה שאין מקום שבית המשפט, שאין לנגד עיניו התמונה התקציבית המלאה, ייטול על עצמו את התפקיד לקבוע את סדרי העדיפויות בחלוקת נטל המס או באופן חלוקת משאבי החברה, וזאת בדרך של פרשנות מרחיבה, שלא נמצא לה עיגון פרשני מספק, אף אם מדובר במטרה ראויה“.

כידוע, החוק תוקן ואכן עד לסך שווי רכישה של 2,500,000 ₪ יש הקלה מיוחדת – חלק פטור לגמרי וחלק חצי אחוז, ואם רוכשים שווי דירה מעל 2.5 מיליון נקבע בחוק שיש לשלם רק 0.5% על מלוא שווי הדירה.