מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
המקרה הזה, דיאב ואח’ נ’ מנהל מס שבח נצרת(1), הוא ערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין נצרת, אשר דחה את בקשת העוררים לתיקון שומה. הערר מתייחס להחלטת המנהל, לפיה אין המדובר בוויתור על זכות ללא תמורה, הפטור ממס שבח, כי אם בעסקת מתנה, שסעיף 63 לחוק איננו חל עליה.
העובדות
- בין העוררים לבין בן דודם, פתחי, התנהל מאבק משפטי ממושך, על המקרקעין שהיו בבעלות הסב.
- תחילה, פנה בן דודם של העוררים, פתחי, לבית המשפט, וקיבל צו קיום צוואה על שמו של הסב, ובהמשך, כל המקרקעין שהיו רשומים על שם סבו, הועברו על שמו.
- בערכאת הערעור, הצליחו העוררים לשנות את התוצאה, ובית המשפט המחוזי, בפניו הם ערערו, קבע כי המדובר בצוואה מזויפת, והורה על ביטול צו קיום הצוואה.
- בן הדוד פתחי פנה בתביעה נוספת לבית המשפט, בתביעה נגד העוררים, ובה טען כי לפי ייפוי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר, אשר נחתם על ידי הסב עוד בשנת 1962, מכר הסב את כל מקרקעין לבנו, אבי העוררים.
- בסופו של דבר, ובמסגרת הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, הסכימו העוררים לוותר על זכויותיהם בחלק מן המקרקעין לטובת בן דודם פתחי וללא תמורה.
גדר המחלוקת
- האם בנסיבות המתוארות, מדובר בוויתור אמתי, עליו יש להחיל את הפטור שבסעיף 63 לחוק, כעמדת העוררים, או שמא מדובר בעסקה רגילה של מכר, כפי שסבר המשיב.
פסק הדין
- אין מקום לחפש צמצום של הפטור הקבוע בסעיף 63 לחוק, על ידי הוצאת המונח “ויתור” מפשוטו.
- על מנת לקבוע אם מקרה מסוים של ויתור על זכות במקרקעין נופל בגדר הפטור של סעיף 63, יש לבחון את המקרה עצמו ואת נסיבותיו, ועל יסוד אלה, לקבוע האם מדובר בוויתור אמתי על הזכות ללא תמורה, אם לאו.
- מבחינת הסכם הפשרה וכלל הנסיבות של הוויתור שנעשה על-ידי העוררים לטובת בן דודם פתחי, וכן לאור השיקולים שלכאורה הניעו את העוררים להסכים לוותר על חלק מן הזכויות שלהם במקרקעין – מתבקשת המסקנה כי מדובר בוויתור ללא תמורה אמתית מצד העוררים, ומשכך, חל על ויתור זה הפטור ממס שבח הקבוע בסעיף 63 לחוק.
- מעבר לנדרש, ציין בית המשפט כי אף אם היה מקבל את האבחנה לה טען המשיב (אבחנה אשר נדחתה), ולפיה רק ויתור כללי וללא תנאי יזכה לפטור הקבוע בסעיף 63 לחוק, להבדיל מוויתור לטובת אדם מסוים, נראה כי על פי מהות הסכם הפשרה, מדובר בוויתור כללי וללא תנאי, מאחר שניתן לראות בעוררים כמי שוויתרו על זכויותיהם הנובעות מייפוי הכוח הנוטריוני ומהיותם יורשי אביהם המנוח.
- גם האבחנה, לה טען המשיב, בין ויתור ללא תמורה של מי שזכאי לקבל זכות במקרקעין, לבין מי שלא רק זכאי לקבלת הזכות, אלא קיבלהּ והעבירה לאחר ללא תמורה, נדחתה על ידי לבית המשפט.ניתן ביום 29.8.2013.
הערת שוליים:
1. ו”ע 44633/04-12 – דיאב ואח נ מנהל מס שבח נצרת
המאמר נכתב ביום 6.9.16
#507
