מאת: דורית גבאי, רו”ח
סוגיה הנדונה במקרה מוזיאון ארצות המקרא (1) הייתה – האם השכרת נכס על ידי מוסד ציבורי ושימוש בכספי השכירות למטרות המוסד הינן בגדר שימוש במישרין הנדרש לצורך הוראת הפטור למוסד ציבורי הקבועה בסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין.
העובדות
העוררת הינה עמותה שהוכרה כמוסד ציבורי לעניין סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין.
העוררת קיבלה במכר ללא תמורה ,מקרקעין מאת חברת גילמש נכסים בע”מ וקיבלה פטור חלקי ממס רכישה בהתאם לתקנה 9 לתקנות מס רכישה.
לימים התברר למשיב כי המקרקעין מושכרים בשכירות לא מוגנת לשוכרים זרים וכי העוררת מקבלת שכר דירה מההשכרה הנ”ל, ולכן תיקן את שומתו וביטל את הפטור.
שלטונות מס ההכנסה הכירו בהכנסות שכר הדירה כהכנסות פסיביות והעוררת קיבלה פטור מלא ממס ההכנסה בגין ההכנסה משכר הדירה.
דמי השכירות הועברו כולם לידי העוררת, ו”עזרו” לעוררת לתפעל את עצמה ולמלא את מטרותיה.
פסק דין – ועדת הערר
הפטור, אותו תובעת העוררת חייב להיבדק לא על פי הפטורים שניתנו לה על פי פקודת מס הכנסה, אלא על פי ההוראות המפורשות של חוק מיסוי מקרקעין וההתקנות שהותקנו מכוחו.
על פי הוראות החוק, רק כאשר השימוש במקרקעין על ידי המוסד הציבורי הוא שימוש במישרין יינתן הפטור החלקי ממס הרכישה.
המקרקעין לא משמשים במישרין את העוררת והם משמשים אותה רק בעקיפין, שכן הכנסות דמי השכירות שהינם “פירות” המקרקעין עוזרים לעוררת לתפקד במטרותיה, אבל עזרה זו היא פעולה עקיפה של המקרקעין, ואלה אינם משמשים במישרין את העוררת.
הוחלט – הערר נדחה.
הערות שוליים:
(1) ו”ע 1124/01 מוזיאון ארצות המקרא נ’ מס שבח ת”א 2
המאמר נכתב בשנת: 2008
#635
