מאת: דורית גבאי, רו”ח

בהחלטה מעניינת, קבע לאחרונה מנהל מיסוי מקרקעין, כי דין גירושים ופירוק תא משפחתי הוא כדין מכירת דירה לצורך חישוב מס רכישה.

כוכבי הפרשה הם בני זוג נשואים, אשר התגוררו יחד בדירה אשר נרכשה במהלך הנישואין, ונרשמה על שם הבעל בלבד. בשנת 2011, על רקע משבר בחיי הנישואין, חתמו בני הזוג על הסכם ממון, לפיו הזכויות בדירה תהיינה משותפות, כך שכל אחד מבני הזוג יהיה זכאי למחצית הזכויות בה.

בחודש ספטמבר 2013, רכשו בני הזוג על שם שניהם דירה נוספת. בני הזוג דיווחו למנהל מקרקעין על הדירה החדשה כדירה יחידה, וערכו שומה עצמית על בסיס חישוב של דירה יחידה, תוך התחייבות למכור את הדירה הזאת בתוך 24 חודשים.

זמן קצר לאחר מכן, בני הזוג החליטו להתגרש, והמשיכו להתגורר בדירתם, שכן החזקה בדירה החדשה טרם נמסרה להם.

בהסכם הגירושין, קבעו בני הזוג כי האישה תקבל את הדירה החדשה ותישא בתשלום תמורתה, והבעל יקבל את הדירה הראשונה, וישלם לרעייתו את ההפרש שנוצר לטובתו בשווי שבין שני הנכסים.

בנסיבות הגירושין ופירוק התא המשפחתי, ביקשו בני הזוג ממנהל מקרקעין כי יראה בדירה החדשה כ”דירה יחידה” לעניין מדרגות מס הרכישה, למרות אי העמידה בהתחייבות למכור את הדירה הראשונה.

בהסדר המס שהוסכם בין בני הזוג למנהל מקרקעין, הוסכם כי בני הזוג יוכלו להעביר ביניהם את הנכסים בלא חיוב במס, כך שהבעל יהיה הבעלים של הדירה הראשונה, והאישה תהיה הבעלים של הדירה החדשה.

למעשה, הכיר מנהל מקרקעין בכך שפירוק התא המשפחתי, כמוהו כמימוש הדירה הראשונה, ולכן רכישת הדירה החדשה תחויב במס רכישה לפי שיעורי המס החלים על דירה יחידה. התנאי שהוצב להסכם, היה כי בתוך 24 חודשים מזמן רכישת הדירה החדשה, התא המשפחתי יפורק, וחלוקת הדירות בפועל תתבצע לאחר פירוקו.