האם יש לבית משפט אזרחי הסמכות לדון בעצם קיום חובות לרשויות המס ובגובהם?

מאת: דורית גבאי, רו”ח

מבוא
בבקשה לסילוק תובענה על הסף, אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד מחקשוולי ואחרים נגד רשויות המס(1), נפסק כי המחוקק קבע דרכים להשיג על חובות מס ולערור על החלטות של רשויות המס.
נקבע שאין לעקוף את המסלול הקבוע בחוק באמצעות הגשת תביעה אזרחית, אלא במקרים חריגים ביותר.

העובדות

  1. ביום 10.6.2009 הגישו התובעים תביעה כנגד רשויות המס, אשר לטענתם מנסות, שלא כדין, לגרום לתובעים לשלם להן סכומי מס גדולים. מדובר בחובות מס רכוש ומס הכנסה המיוחסים לחייבים שנפטרו זה מכבר ושהתובעים הם יורשיהם. לפי התביעה, אלו חובות מופרכים שלא ברור כיצד נוצרו, כיצד חושבו ומה שולם במהלך השנים ומתי.
    הסעד העיקרי בתביעה הוא לקבוע כי החובות אינם קיימים, וככל שקיימים חובות – הם התיישנו, ורשויות המס מנועות מלטעון לקיומם או לפעול לגבייתם. סעד חלופי נוגע למחיקת כל חוב שנוצר עקב הפרשי הצמדה, ריביות וקנסות.
  1. התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. המדינה עתרה בבקשה להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, והבקשה התקבלה.
  2. בכתב ההגנה טוענת רשות המיסים, כי אין התיישנות על חובות מס חלוטים וסופיים, וכי ממילא אין זו הדרך לחלוק על עצם קיומם של חובות מס או על גובהם. ומשכך, דין טענות אלו להיות מסולקות. כמו כן, בכתב ההגנה טענה רשות המסים בדבר העדר סמכות עניינית של בית המשפט האזרחי.
  3. לאחר העברת התיק לבית המשפט בתל אביב, עתרה המדינה לסילוק התובענה על הסף. לטענת המדינה, כל שאלה הכרוכה בקביעת החבות במס והיקפה, חייבת להתברר בדרך שייעד לה המחוקק, ואין להתיר “מסלול עוקף” כפי שמנסים התובעים לעשות.
  4. התובעים הגישו תגובה מפורטת לבקשת המדינה. לשיטתם, לא רק שהמדינה הודתה למעשה כי לבית המשפט המחוזי מסורה הסמכות לעסוק בעניין זה מעצם הבקשה להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אלא שראוי לברר את התובענה בבית המשפט המחוזי. וכן הסמכות העניינית נקבעת לפי הסעד המבוקש במסגרת התובענה (במקרה זה, סעד הצהרתי – צו עשה וצו מניעה קבוע).

גדר המחלוקת

  1. בית המשפט מתמקד בשאלה המשפטית: האם לבית משפט אזרחי יש סמכות עניינית לדון בתובענה.

ההכרעה

  1. בית המשפט בחן את הפסיקה, ומצא שככלל, שאלות לגבי קיומו של חוב מס וגובהו, מתבררות בדרכים שנקבעו לכך בחוק. רק במקרים חריגים, בעלי חשיבות עקרונית או הבטחה שלטונית נטענת, יש לבית המשפט האזרחי הסמכות לדון בהן. התובעים לא הצביעו על נסיבות מיוחדות וחריגות אשר יצדיקו את החלתו של החריג לכלל. לפיכך, בקשת המדינה לסילוק התובענה על הסף בהעדר סמכות עניינית, מתקבלת.

הבקשה התקבלה. ניתן ביום 28.3.2011.
בשל העלאת הטענה לאחר שהתקיים דיון בבקשה להעברת התיק ולאחר הגשת כתב הגנה ותגובה מפורטת מצד התובעים, נוצרה אצל התובעים ציפייה ונגרמה עבודה מיותרת, וכן לא ניתן צו להוצאות.



הערות שוליים:

  1. ת”א 2117-09 דוד מחקשוולי ואח’ נ’ רשות המיסים

 

המאמר נכתב ביום 25.5.2017, אנגליה
#438
Print Friendly, PDF & Email
תמונה של דורית גבאי | רו"ח

דורית גבאי | רו"ח

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם