מאת: דורית גבאי, רו”ח

בתום חודש דצמבר 2007 אישרה סופית ועדת הכספים של הכנסת לאחר מאבק ממושך את התקנות החדשות בנוגע לשווי שימוש ברכב ולניכוי הוצאות רכב. מדובר בשינוי מהותי שיש לו השפעה ניכרת על כלל העצמאיים ובעלי החברות. להלן תמצית השינויים:

א. ניכוי הוצאות רכב
לאחר ויכוחים סוערים בנוגע לקביעת המרכיב הפרטי (כלומר סכום ההוצאות הלא מוכרות) הגלום בהוצאות רכב הוחלט כי שווי השימוש (הסכום החודשי שנזקף למשכורות של כל עובד בגין ההטבה הגלומה בשימוש הפרטי ברכב) יהוה אינדיקציה למרכיב זה.

לפיכך המרכיב הפרטי אצל עצמאים יהיה שווי השימוש שיועלה בהדרגה במשך ארבע שנים , כמפורט בהמשך או 55% מהוצאות הרכב.
בוטלה לחלוטין הקביעה כי המרכיב הפרטי הינו 9,900 ק”מ בשנה, וכתוצאה מכך יפגעו בצורה קשה אלו הנוסעים מספר ק”מ רב במהלך השנה. בדוגמה פשוטה ניתן לראות כי רכב בקבוצה 5 שעובר 50,000 ק”מ בשנה וסכום ההוצאות השנתיות שלו הוא 40,000 ₪ סכום ההוצאות הלא מוכרות בשנת 2008 יהיה 22,000 ₪ לעומת 7,920 ₪ בשנת 2007. כלומר ככל שמדובר ברכב שנוסע יותר וקבוצת המיון שלו גבוהה יותר, הפגיעה הצפוייה קשה יותר.

ב. העלאת שווי השימוש
כאמור שווי השימוש יועלה בהדרגה בשנים 2008 – 2011 על-פי הפירוט הבא:

נדגים לגבי קבוצה 1:
שנה
2007 1,180
2008 1,380
2009 1,580
2010 1,920
2011 2,260

נדגים גם לגבי קבוצה 5:

ש”ח
3,030 2007
3,580 2008
4,130 2009
4,680 2010
5,230 2011

נדגים גם לגבי קבוצה 7:
ש”ח
4,840 2007
5,820 2008
6,790 2009
7,760 2010
8,720 2011

ג. לפיכך ניתן לקבוע כי ברוב המקרים כדאי לבעלי שליטה הפועלים במסגרת של חברה להעביר את הרכב לבעלותם הפרטית כדי “להמלט” מזקיפת שווי השימוש שהוא לרוב גבוה משמעותית מסכום הוצאות הרכב השנתיות . במצב זה קיימת עדיפות לפתוח תיק כעצמאי ולתבוע את הוצאות הרכב במסגרת זו.