מאת: דורית גבאי, רו”ח
בפסק הדין עמיעד הראל נגד מנהל מס שבח מקרקעין עולה סוגית הפרשנות אשר יש להעניק לסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. השאלה הנידונה הינה – מהו המועד בו לא ייראו עוד בני זוג כתא משפחתי אחד, לשם בחינת הזכאות בחוק מיסוי המקרקעין.
עובדות
העורר וגברת רונית הראל נישאו ביום 26.12.1996. במועד הנישואין הייתה רונית בעלת דירה, שאותה רכשה ביום 25.8.1993. העורר עצמו היה במועד הנישואין הבעלים של דירה, אותה רכש ביום 7.7.1991. רונית הראל מכרה את דירתה ביום 30.7.1997, שבעה חודשיים לאחר נישואיה. באותו יום חתמו הזוג על הסכם לרכישת דירה משותפת. כשנה לאחר מכן מכר העורר את דירתו שמלפני הנישואין. בתקופה שבין רכישת הדירה המשותפת למכירת דירתו, חל משבר בחיי הנישואין, שהוביל בסופו של דבר לגירושין. את דירת המגורים המשותפת עזב העורר חודשיים לאחר מכירת דירתו שמלפני הנישואין. בשלב מסוים בתקופה שבין רכישת הדירה המשותפת למכירת דירתו, חל משבר בחיי הנישואין אשר הוביל לגירושין. את דירת המגורים המשותפת עזב העורר חודשיים לאחר מכירת דירתו שמלפני הנישואין. בפועל התגרש הזוג. העורר ביקש פטור ממס שבח בגין מכירת דירתו שמלפני הנישואין בנימוק שיש למסותו בנפרד מרונית הראל ואין לראותם כמוכר אחד לעניין החיוב במס שבח.
גדר המחלוקת
בקשת פטור ממס שבח בגין מכירת דירה שמלפני הנישואין בנימוק שיש למסות בנפרד ואין לראותם יותר כמוכר אחד. מנהל מיסוי מקרקעין דחה את השגתו וקבע כי לא ניתן להחיל את הפטור לפני 49ב לחוק מיסוי מקרקעין על המקרה, מאחר שאין מחלוקת כי מדובר במכירת שתי דירות בהיות הצדדים בגדר תא משפחתי אחד, בטרם עבר ארבע שנים מיום מכירה האחת למכירה השנייה.
פסק הדין
בועדת ערר נקבע כי פטור שניתן לבעל בשל מכירת דירתו לפני הנישואין, לא ימנע מהאישה מלקבל פטור בשל מכירת דירתה מלפני הנישואין והנמכרת לאחר הנישואין. במועד מכירת דירת המגורים של העורר מלפני נישואיו, לא חלה הפיקציה של “תא משפחתי” כמוכר אחד, וזאת לאור ניתוח מצב היחסים בין הצדדים במועד המכירה.
בית המשפט אינו רואה בזוג הראל בני זוג במועד המכירה של דירת העורר מלפני נישואיו, ולכן אינו מחיל את החזקה של “התא המשפחתי”, דהיינו הערר התקבל.
מפסק הדין למדים על בחינה כלכלית עובדתית של קיום ממשי של התא המשפחתי. פורמלית בני הזוג היו נשואים. אולם, מעשית הם לא תפקדו כתא אחד, ולכן מכירת הדירה השנייה אינה נחשבת למכירה של התא המשפחתי.לדידי, זה הקו שצריך להוביל את בית המשפט ומנהלי מיסוי מקרקעין.
