החלת סעיף 4א לחוק במקרים מיוחדים
מאת: דורית גבאי, רו”ח
התוצאה: אין אירוע מס בהסדר הנכסי בין בני הזוג
מבוא
סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין נועד לתת בסיס וחופש פעולה להסדרת נכסי מקרקעין בין בני זוג בבואם לפרק את השיתוף שלהם גם בנכסי מקרקעין בישראל במסגרת הסכם גירושין.
נהוג, שכל זוג אשר מתגרש חותם על הסכם המסדיר גם עניינים הנוגעים למקרקעין אשר ברשות בני הזוג. הסדרת המקרקעין אינה מוגבלת. כל נכסי המקרקעין אשר בבעלות או בחכירת בני הזוג יחד או בבעלות או בחכירת מי מהם נכנסת להסדר הזה. במילים אחרות, נניח שעל שם בת הזוג שלוש דירות שאחת מהן בבעלות משותפת עם בן זוגה. לבן הזוג יש 40% בדירה אחרת יחד עם אחיו. לתא המשפחתי הזה יש ארבע דירות.
ההסכם יכול להיות על ארבע הנכסים הללו בכל צורה שיבחרו בני הזוג. למשל שהדירות שרשומות על שם בת הזוג יעברו לבן הזוג וכל שאר הדירות יועברו לבעלותה המלאה או כל חלוקה אחרת.
לעיתים נחתם הסדר המתייחס לדירת המגורים או לנכסי התא המשפחתי ונדרשים לערוך בו שינויים או תיקונים לאחר מכן.
המקרים המתוארים במסגרת מאמר זה הם מקרים שהובאו בפני ועדה מקצועית ברשות המסים שדנה בבקשות בני זוג להחיל עליהם את סעיף 4א לחוק, שקובע שהסדרים אלו אינם אירועי מס – ולא יחול מס שבח, מס רכישה ובשנים מסוימות – לא יחול גם מס מכירה.
הסקירה הזו נועדה לשוב ולהזכיר את חשיבות הכרת מנגנון החלטות מקדמיות והחלטות מיסוי אשר מפורסמות כשרות לציבור מטעם רשות המסים.
ניתן לראותם באתר הרשות ואף באתר מטעמי.
החלטות המיסוי הללו נותנות מענה הולם למקרים שונים, כאלו שאם היו בוחנים אותם דווקנית-מילולית לא היו נכנסים לגדרו של הסעיף 4א.
הנה כמה מהחלטות המיסוי הללו.
החלטת מיסוי 34/07
תחום החלטת המיסוי: מיסוי מקרקעין
הנושא: העברת זכות במקרקעין אגב גירושין – החלטת מיסוי בהסכם
העובדות
- בשנת 1998 התגרשו מר ר’ (להלן: “בן הזוג”) וגב’ ל’ (להלן: “בת הזוג”) והסדירו את סיום הקשר בינהם בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף בבית הדין הרבני (להלן: “הסכם הגירושין“).
- על פי הסכם הגירושין, זכויות הצדדים בדירת המגורים המשותפת אותה חכרו בני הזוג במשותף, ממנהל מקרקעי ישראל (דאז) ובה התגוררו – “יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג“.
- עד כה בני הזוג טרם פירקו את השיתוף בדירת המגורים בהתאם להסכם הגירושין המקורי, והם נותרו שותפים בזכות החכירה בדירה (במושע).
- דירת המגורים הושכרה, במשך מספר שנים, על ידי בני הזוג כאשר דמי השכירות התחלקו ביניהם שווה בשווה. מאוחר יותר הושכרה הדירה לבת הזוג, תמורת מחצית מדמי השכירות המקובלים בשוק.
- בני הזוג מבקשים לפרק את השיתוף שביניהם, באופן שבת הזוג תעביר את זכויותיה בדירת המגורים לבן הזוג, ומנגד בן הזוג יתחייב, בתוך שנתיים, להעביר לכל אחד מילדיהם המשותפים סך של 50,000$, ולהעביר לבת הזוג סך של 250,000$, והכול בתוך שנתיים.
- בני הזוג מבקשים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לתת תוקף להסכמה האמורה במסגרת הסכם הגירושין שביניהם.
פרטי הבקשה
מאחר ובפועל טרם פירקו בני הזוג את השיתוף ביניהם בדירת המגורים וכעת הם מבקשים לעשות זאת בדרך של העברת זכויות ביניהם והסדר זה מהווה חלק מהסדר הגירושין בין בני הזוג, יחולו הוראות סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ”ג-1963 (להלן: “החוק”) על ההעברה כאמור.
החלטת המיסוי ותנאיה:
א. בכפוף לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, כי ההסכמה האמורה בסעיף 5 (לעיל בפרק העובדות) הינה במסגרת הסכם הגירושין שביניהם, יחולו על ההעברה כאמור הוראות סעיף4א לחוק.
ב. במסגרת החלטת המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים.
החלטת מיסוי 120/06
תחום החלטת המיסוי: מיסוי מקרקעין
הנושא: סעיף 4א’ לחוק- החלטת מיסוי בהסכם
העובדות
- בני זוג התגרשו ובהסכם גירושין שקיבל תוקף פסק דין נקבע שאם תימכר הדירה שבבעלותם המשותפת (להלן: “הדירה המשותפת”), תחולק התמורה בין בני הזוג בחלקים שווים.
- לאחר הגירושין רכשה האישה דירה נוספת ששוויה כמחצית מהדירה המשותפת (להלן: “הדירה הנוספת”). האישה מחזיקה במלוא הזכויות בדירה הנוספת.
פרטי הבקשה
בני הזוג מבקשים לבצע החלפת זכויות, באופן שהבעל יוותר על זכותו בדירה המשותפת ומנגד יקבל את זכויות האישה בדירה הנוספת. כך, ולאחר ההחלפה, האישה תחזיק במלוא הזכויות בדירה המשותפת ואילו הבעל יחזיק במלוא הזכויות בדירה הנוספת.
החלטת המיסוי ותנאיה:
א. העברת חלק הדירה המשותפת לאישה מכוח הסכם הגירושין לא תיחשב “מכירה” לעניין החוק.
ב. בהעברת הדירה הנוספת, מהאישה לבעל, יחולו הוראות פרק חמישי1 לחוק. מכירת הדירה הנוספת לא תקים חבות במס מכירה, אם וככל שהדירה תיחשב “דירת מגורים מזכה” לעניין החוק. יחד עם זאת, העברת הדירה הנוספת תקים חבות במס רכישה בידי הבעל, בהתאם למדרגות המס הקבועות בחוק.
ג. על אף האמור בסעיף ב דלעיל, אם בית המשפט יאשר תוספת להסכם הגירושין ויאשר את החלפת הזכויות כאמור, יינתן אישור לפי סעיף 4א’ לחוק.
החלטת מיסוי 121/06
תחום החלטת המיסוי: מיסוי מקרקעין
הנושא: סעיף 4א’ לחוק- החלטת מיסוי בהסכם
העובדות
- בני זוג התגרשו בתאריך 5.11.1998. עובר לגירושין, החזיקו בני הזוג דירה משותפת (להלן: “הדירה המשותפת“).
- בתאריך 9.2.1997 נחתם הסכם גירושין בו סוכם:
“היה והבעל יקבל בעתיד בירושה ו/או במתנה דירה אחת או יותר אשר שווין הכולל ביום קבלתן יהיה גבוה משווי דירת המגורים של הצדדים באותו יום, יעביר הבעל לידי האישה את הבעלות הבלעדית בדירה …”
- ברבות הימים ולאחר חתימת הסכם הגירושין, ירש הבעל דירה מעיזבון אביו (להלן: “דירת העיזבון“).
- הבעל מכר את הדירה שקיבל בירושה ביום 23.3.2006.
- הבעל, לאור הסכם הגירושין, מבקש להעביר לגרושתו את חלקו בדירת המשותפת (טרם חלפו 4 שנים ממועד מכירת דירת העיזבון).
פרטי הבקשה
לראות בהעברת חלקו של הבעל בדירה המשותפת כהעברה אגב גירושין, ולפיכך לא תיחשב כ”מכירה” ויחול הוראות סעיף 4א’ לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ”ג-1963 (להלן – “חוק מיסוי מקרקעין“).
החלטת המיסוי ותנאיה:
העברת הזכויות בדירה המשותפת נעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, ולפיכך אינה תהווה “מכירה” לצורכי החוק – והכל בהתאם להוראות סעיף 4א’ לחוק מיסוי מקרקעין.
