שינויים במבנה התא המשפחתי ועסקאות בין קרובים

חלק א – הדין הכללי

מאת: דורית גבאי, רו”ח

1. מבוא

מטרת סדרת המאמרים הזו היא לסקור את התמורות, שחלו במבנה התא המשפחתי, וכיצד תמורות אלה לרבות דרכי חלוקת הרכוש בין בני הזוג, הפכו סדרים בדיני המס בכלל ובמס שבח בפרט.

הפרק יסקור תחילה שלל סוגיות, העולות בשל העובדה שהתא המשפחתי המודרני אינו התא המשפחתי המסורתי – דתי וכן סוגיות מס כבדות משקל העולות ומוצאות את פתרונן רק בבית המשפט העליון. חוק מיסוי מקרקעין אינו מגדיר ואינו יוצק משתנים, המותאמים למציאות ימינו, לדין האזרחי, לתכלית חוק מיסוי מקרקעין ולהלכות של בית המשפט העליון.

2. הסדרי רכוש

במערכת היחסים בין בני זוג קיימים שני הסדרים שונים:

האחד – על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג- 1973 ( להלן “חוק יחסי ממון“).

השני – הילכת השיתוף בנכסים.

בעוד חוק יחסי ממון אימץ את גישת האוטונומיה הקניינית, פנתה הילכת השיתוף לכיוון של צמצום החופש האישי של בני הזוג בזמן קיום השיתוף.

א. הסדרי רכוש על פי הדין הכללי – חוק יחסי ממון

חוק יחסי ממון חל על זוגות, אשר נישאו לאחר 1.1.1974 והוא מתחיל רק לאחר פקיעת הנישואין.
כלומר חוק יחסי ממון חל רק על זוגות שנישאו.

חוק יחסי ממון קובע היעדר תוצאות במשך הנישואין, כך שאין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

משכך – הכלל בחוק יחסי ממון בסעיף 1 לחוק קובע כי:

ציטוט סעיף 1:

הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה יהיו בכתב.

החריג לכלל בחוק יחסי ממון קבוע בסעיף 3 לחוק הקובע:

ציטוט סעיף 3:

“…לא עשו בני הזג הסכם ממון, ואם עשו – במידה שהסכם הממון אינו קובע אחרת, יראו כמסכימים להסדר איזון משאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף, שנתמלאו בו הוראות סעיף 2…”

עם פקיעת הנישואין, עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט:

• נכסים, שהיו להם ערב הנישואין.
• נכסים שקיבלו בירושה או במתנה ערב הנישואין ובתקופתם.
• ימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג ( ביטוח לאומי), או פיצויים בגין נזק גוף או מוות.
• נכסים שבני הזוג הסכימו ביניהם, ששוויים לא יאוזן ביניהם.

הוראות חוק יחסי ממון יצרו מירוץ במקרה של הידרדרות היחסים בין בני הזוג ללכת לכיוון של פקיעת קשר הנישואין על מנת למנוע הפסד של אחד מבני הזוג.

ב. הסדרי רכוש על פי הילכת השיתוף

הילכת השיתוף היא פרי יצירת הפסיקה. חזקת השיתוף נלמדת מאורח חיי בני הזוג לאורך זמן, ולא בנקודה מסויימת של חיי השיתוף.

הילכת השיתוף – חלה על זוגות, אשר נישאו לפני 1.1.1974 וכן על ידועים בציבור, והיא חלה כל עוד לא פורק השיתוף בין בני הזוג.

הפסיקה אשר יצרה את הילכת השיתוף – היא זו שהרחיבה אותה בהעדיפה לראות בחיי הנישואין בפרט, ובזוגיות בכלל, כמעין חוזה המשתמע מכוונת הצדדים, וזאת בהתעלם מהרישום הקנייני של הנכסים.

פסיקה
במקרה סיטון קבע בית המשפט, כי לפחות לגבי דירת המגורים של בני הזוג, צד ג’ צריך להיות מודע לזכויות בן הזוג בדירה, אפילו בן הזוג אינו רשום כבעלי הדירה.

הילכת השיתוף חלה גם באשר לידועים בציבור וכן גם באשר לחובות, שנוצרו בתקופת השיתוף, למעט חוב אישי מובהק.

פסיקה
במקרה הדרי קבע הנשיא שמגר, כי סתירת החזקה עשויה להיעשות על ידי הוכחת משטר הפרדה בניהול הרכוש, אולם אין ברישום עצמו כדי לעגן טענת הפרדה. כמו כן קבע השופט שמגר כי יש לבחון כל נכס לגופו ולהוכיח כי הייתה כוונה להחיל בקשר אליו את החזקה.

פסיקה
באחרונה בתיק פלוני נ’ פלונית(1), קבע בית המשפט המחוזי בנצרת, כי בעת פירוק שיתוף של נכס עסקי המורכב ממניות, אין לחייב את הבעל לשלם לאישה שווי מחצית מהזכויות ולרכוש את כל המניות, כדי לא לפגוע בזכות הקניין שלו, אלא יש למכור את המניות לצד ג’ ולחלק את התמורה בין בני הזוג.

ג. מה בין הילכת השיתוף לחוק יחסי ממון

לשם הנוחיות להלן ההבדלים העיקריים במסגרת הסדרי הרכוש בין הילכת השיתוף לחוק יחסי ממון:

חזקת השיתוף:

המקור- פרי הפסיקה –בסיס חוזי
על מי חל- בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974 וכן על ידועים בציבור.
דרישות צורניות- אין דרישות צורניות, ודי בכוונה משתמעת של הצדדים לשיתוף.
תנאים להחלה- 1) בני הזוג חיים יחד חיים תקינים. 2) שיש מאמץ משותף.
מהות ועקרונות- יש שיתוף קנייני ברכוש, זכות קניינית מיידית, הניתנת למימוש בכל עת.
היקף הנכסים הכלולים–

1. נכסים ממאמץ משותף, אשר נרכשו במהלך החיים המשותפים.
2. נכסים שלא ממאמץ משותף – לאור פסק דין הדרי נ’ הדרי יש לבחון כל נכס לגופו ולהוכיח כי הייתה כוונה להחיל בקשר אליו את החזקה.
3. זכויות פנסיה כלולות בשיתוף, אולם יחולקו רק בעת מימושן.
4. לגבי נכסים עסקיים קיים קושי רב יותר להוכיח שיתוף של בן הזוג, שאינו הבעלים של העסק או שלא עבד בו בפועל.

חוק יחסי ממון:

המקור- פרי חקיקה.
על מי חל- בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974.
דרישות צורניות- מכיל שני סוגי הסדרים: 1) הסכם ממון בכתב ומאושר
2) הסכם איזון משאבים- אם אין הסכם אחר.
תנאים להחלה- בני הזוג נשואים זה לזה, גם אם חיים בפירוד.
מהות ועקרונות- יש הפרדת רכוש, שכן המדובר בזכות אובליגטורית דחויה, הניתנת למימוש רק בפקיעת הנישואין.
היקף הנכסים הכלולים–

1. נכסים בני איזון: העברת מחצית משוויים של הנכסים בין בני הזוג, לרבות חובות הרובצים על הנכסים.
2. נכסים שאינם בני איזון: כל מה שהוסכם בכתב, שלא יכנס לאיזון.

בעניין יעקובי דן בית המשפט העליון בהרכב מורחב, בשאלה: האם הילכת השיתוף חלה לצד חוק יחסי ממון?
בית המשפט קבע, כי לכאורה חזקת השיתוף וחוק יחסי ממון אינם דרים בכפיפה אחת. אולם לפי עמדת השופטת שטרסברג כהן, בין מועד התפרקות הנישואין מהותית ובין מועד הגט קיים שיתוף בין בני הזוג.
השופטים שמגר ודורנר באשר לחלות המקבילה, הסיקו שהגירושין חלים עם התמוטטות הקשר, קרי השיתוף, שהוא מהותה של חזקת השיתוף ואשר עשוי לחול לצידו של חוק יחסי ממון.

הערות שוליים

(1) 1064/03 פלוני נ’ פלונית

בחלק ב’ של המאמר ירוכזו נתוני המפתח בסוגיות הבאות:

• שינויים במבנה התא המשפחתי-כללי
• מועד יצירת התא המשפחתי
• חוק מיסוי מקרקעין וחוק יחסי ממון
• מתי בני זוג ייחשבו כחיים בנפרד