מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
במקרה רוזנשטיין סופי נגד מנהל מס שבח נתניה(1), ערכו העוררת ובעלה הסכם ממון הקובע הפרדת רכוש. לבעלה יש דירה, מלפני הנישואין, הרשומה על שמו בלבד. לאחר נישואי השניים, רכשה העוררת דירה אשר נרשמה על שמה בלבד ודווחה כדירה יחידה לצורך קבלת הטבה במס הרכישה.
עובדות
- ביום 6.9.2000, בעלה של העוררת רכש דירה טרם נישואיהם.
- ביום 5.6.2001, העוררת חתמה על הסכם ממון עם בעלה, במסגרתו נקבעה הפרדה מוחלטת בין הנכסים הקיימים, ואף בנכסים עתידיים, למעט רכוש שיירשם על שם שני בני הזוג.
- ביום 21.6.2001, הזוג נישא.
- ביום 9.5.2002, העוררת רכשה דירה על שמה בלבד, ודיווחה למנהל מס שבח, המשיב, בשומה עצמית לפי מדרגות מס רכישה לדירה יחידה.
- ביום 22.5.2002, המשיב ביטל את השומה העצמית, בנימוק כי מדובר בדירה נוספת של העוררת, ולא, כפי שהצהירה, בדירה יחידה.
- ביום 18.6.2002, הוגשה השגה ונדחתה.
גדר המחלוקת
השאלה שעמדה בפני הוועדה:
- האם לאור כוונתם של בני הזוג והתנהגותם בפועל ולפי הסכם הממון שנוצר טרם נישואיהם, יש לקבל את השומה העצמית ולחייב במס רכישה מופחת החל על דירה יחידה לפי סעיף 9 לחוק (2), כטענת העוררת, או לראות בעוררת כבעלת דירה נוספת, ומכוח זה, לחייבה במס רכישה מלא.
- לדעת חבר השופטים, יש לקבל את הערר בהתבסס על הלכת פלם (3). שם נבחנו שתי תכליות להוראת סעיף 9, לגבי הזכאות למס רכישה מופחת.
- לאור התכלית הראשונה, על דירה שנרכשה טרם נישואין, אין חשש לתכנוני מס בלתי לגיטימיים, מכיוון שבנקודת זמן זו, אין תא משפחתי, והדירה אינה מיוחסת לשאר בני המשפחה כדירה נוספת.
- לאור התכלית השנייה, אין לראות בעוררת ובעלה כתא משפחתי וכ”רוכש אחד”, כהגדרתו לפי סעיף 9 לחוק ביחס לדירה שנרכשה קודם לנישואיהם, כך שיש להעניק לעוררת את ההטבה של מס רכישה מופחת.
הערר התקבל. ניתן ביום 20.3.2005.
דעת המחברת
השופטים בענייננו עמדו על ההבדלים בין פלם למקרה הנדון. שם ההפרדה בהסכם הממון לא חלה על נכס שנרכש במשותף לאחר הנישואין, ואילו כאן ישנה הפרדה בנכס שנרכש לאחר הנישואין, שמשויך לעוררת בלבד. עובדתית, לאחד מבני הזוג קיים נכס נוסף, אך מהותית, הלכת פלם התירה חיוב במס מופחת עבור בן הזוג השני, והדבר מיטיב עם התא המשפחתי כולו.
לאחר שניתן פסק דין זה, יצאה הוראת ביצוע (4) המבהירה את עמדת רשות המיסים במקרים מסוג זה. רשות המיסים רואה בבן הזוג שלו דירה מלפני הנישואין, כרוכש דירה נוספת, ולכן יחולו עליו מדרגות מס הרכישה המתחייבות בשל דירה שנייה, זאת חרף העובדה שהדירה רשומה על שמו של בן הזוג השני. בן הזוג השני ייחשב כמי שרכש דירה יחידה. הוראת הביצוע מנוגדת לפסק דין זה, ומחמירה עם בני זוג אשר להם נכסים נפרדים.
יש לתת את הדעת לכך שהוראת הביצוע מתבססת על הלכת אן מרי עברי (5), אשר בה נקבע כי חזקת התא המשפחתי גוברת על הפרדת הרכוש לפי הסכם הממון, וזאת ביחס למס שבח, ואולם במקרה עסקינן, נדון החיוב במס רכישה ולא במס שבח.
מאז ועד היום, חוזרים בתי המשפט ומאששים בפסיקותיהם את חולשתה של חזקת התא המשפחתי ביחס להפרדת רכוש באמצעות הסכם ממון (6) (7), כפי שנקבע בפסק דין זה.
לאחרונה, ניתן פסק דין בעניין קוויתי. הבלבול בעניין זה גדול.
בדיוני המס, חותר מפקח המס לבסס את ההפרדה הרכושית, ובודק לעומק האם חלה חזקת שיתוף בנכס שנרכש לפני הנישואין, זה שנטען לגביו שחלה הפרדה רכושית, וככל שבן הזוג שאינו בעלים של הדירה שנרכשה מלפני הנישואין, מתגורר בדירה ונהנה ממנה למעשה, קיימת עילה להכניס את הדירה הזו לתא המשפחתי, ולחייב במס מלא על הרכישה השנייה את שני בני הזוג.
יש לבטל חיובי מס רכישה אלו החלים על בני תא משפחתי.
הערות שוליים:
- ו”ע 1038/03 רוזנשטיין נ’ מנהל מס שבח נתניה
- סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ”ג – 1963
- ע”א 3185/03 מנהל מס שבח נ’ פלם (פורסם בחוברת מיסים יח/5, ה-96)
- הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס’ 5/2011, רשות המיסים
- ע”א 99/3489 מנהל מס שבח מקרקעין – חיפה נ’ אן מרי עברי, נז(5) 589.
- ע”א 3178/12 יגאל שלמי נ’ מנהל מיסוי מקרקעין נתניה בבית משפט העליון
- ו”ע 54905-05-13 רפפורט נ’ מנהל מיסוי מקרקעין מרכז
המאמר נכתב ביום 12.1.2017
#215
