מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
בית המשפט העליון דן בערעורה של אסתר כהן (1) נגד המוסד לביטוח לאומי ואחרים.
הערעור דן בסוגיית התשר אשר משולם ישירות מהלקוח למלצר, איזו הכנסה הוא מהווה ואופן מיסוי התשר עצמו.
העובדות
מדובר על ערעור פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. העותרת הינה אלמנה של אדם אשר טבע בים בניסיון להציל צעירים. ביטוח לאומי הסכים כי העותרת זכאית לקצבת תלויים. הבסיס לקצבת התלויים הינו שכרו של הנפגע בשלושת החודשיים אשר קדמו למותו. העותרת מעלה את הטענה כי המנוח השתכר כ –10,000 ₪ נטו לחודש, כאשר סכום זה נבע מטיפ (תשר) אשר נהג לקבל במסעדה בה הוא עבד. המוסד לביטוח לאומי מנגד טוען כי במידה ובית המשפט יפסוק שזוהי הכנסת עבודה, הרי קמה לו זכות שיפוי מהמעסיקה של המנוח.
גדר המחלוקת
בית המשפט העליון דן בסוגיה האם הכנסת המלצר מטיפים שלא עברו בכספי העסק הינם הכנסה ממשלח יד (על פי סעיף 2(1) לפקודה) או הכנסה ממשכורת (סעיף 2(2))?
פסק הדין
ראשית, אופי העבודה שממנה נצמחת ההכנסה הינה בעלת אופי מובהק במסגרת יחסי עובד-מעביד. היסוד העיקרי הינו “יסוד העצמאות”, נסיבות העסקתו של המלצר במסעדה אינן מלמדות כי הוא מעניק שירות כעצמאי ואף שלטונות המס אינן ממסים מלצרים כעצמאיים.
בית המשפט מציין את הבעייתיות ומודע להשלכות הבעייתיות הלא פשוטות של סיווג הכנסה מתשר כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר אינה משולמת על ידי המעביד.
במידה ותסווג ההכנסה מתשר כהכנסה ממשלח יד, המשמעות לגבי רבים מן העוסקים בענף המלצרות תהיה שההכנסה לא תיזקף, לזכותם ביום הפקודה, זאת ועוד קביעה שכזו מחייבת את המלצרים לפתוח תיק במס הכנסה ולדווח על הכנסותיהם.
קיימת בעייתיות ממשית משני צידי המטבע – הכנסה כהכנסה מעבודה שאינה מן המעביד עלולה להביא לתוצאה מנוגדת לחוש הצדק, במיוחד אם כתוצאה מכך יהיה ניתן לתבוע גמלה שאינה באה כתוצאה ממעשה התנדבות.
בית המשפט קובע כי יש להבחין בין תשר המתקבל על ידי המעביד, משולם על ידו מיסים ומועבר למלצר באמצעות תלוש המתקבל ישירות מהלקוח למלצר מבלי שעבר בקופת העסק.
בשני המקרים בית המשפט העליון קובע כי מדובר בהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה גם כאשר מדובר בהכנסה שאינה מן המעביד, מקביעה כזו מתחייבת המסקנה כי יש להתחשב בהכנסתו של המנוח מכספים שקיבל מתשר לעניין קצבת התלויים. בנסיבות המקרה הוחלט כי יש לחייב את המוסד לביטוח לאומי לפיו יש לחייב את המעסיק לשפותו בגין החלק בקצבה הניתן בגין הכנסת המנוח מסכומים שקיבל מתשר.
זאת ועוד, נקבע מפורשות כי אין המלצר מחויב בניהול פנקסים, פתיחת תיק במע”מ, והעברת מע”מ על הכנסותיו אלו. בנוגע לחובת ניכוי מס במקור על המעביד – “משכורת” הינה הכנסת עבודה שנוכה ממנה מלוא המס החל על הפקודה, כיוון שמהכנסות טיפים אשר ניתנו על ידי צד שלישי לא מנוכה כלל מס במקור, הרי שעל פי החוק היבש, כל מלצר אשר מקבל טיפים חייב בהגשת דוח שנתי. לפיכך, עליו לפתוח תיק במס הכנסה על כל הכרוך בכך.
הערות שוליים
(1) בג”צ 2105/06 אסתר כהן נ’ המוסד לביטוח לאומי ואח‘
פסק הדין ניתן ביום: 26.7.2010
המאמר נכתב ביום: 8.8.2010
#614
