אין להאריך את המועד להגשת ערר על החלטה בהשגה, זמן ניכר לאחר שחלף המועד הקבוע בחוק, בהיעדר טעם מיוחד
מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
- בעניין ליאור ברסלר נ’ מס שבח נתניה (1) נקבע כי אין להאריך את המועד להגשת ערר על החלטת המנהל בהשגה, שנקבע בסעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (2), זמן ניכר לאחר שחלף המועד לכך, כאשר אין טעם מיוחד לכך.
העובדות
- המבקשים ביצעו עסקת מכר במסגרתה מכרו את זכויותיהם בנכס מקרקעין.
- ביום 29.12.2020, דיווח המוכרים למנהל על עסקת המכר.
- לאחר שהתקיימו דיונים בין המוכרים למנהל, הוציא המנהל שומה לפי מיטב השפיטה – שעליה הגישו המוכרים השגה.
- ביום 14.2.2022, המנהל דחה את ההשגה שהגישו המוכרים.
- ביום 21.3.2022, הגישו המבקשים בקשה לתיקון השומה. הבקשה לתיקון השומה כללה שני עניינים: (א) חזרה על עניינים שנדונו כבר במסגרת ההחלטה בהשגה. (ב) בקשה להכרה בשתי הוצאות נוספות.
- ביום 5.7.22, ניתנה החלטת המנהל בבקשה לתיקון השומה: (א) באשר לעניינים שנדונו כבר בהחלטה בהשגה – הופנו המבקשים לאותה החלטה. (ב) הוכרו שתי ההוצאות שהתבקשו.
- ביום 11.8.2022, עבר בא-כוח המוכרים אירוע לבבי, בגינו נדרש לעבור צינתור.
- ביום 25.1.2023, המוכרים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערר על ההחלטה בהשגה. וזאת, לאחר מספר חודשים לאחר שחלף המועד להגשת ערר – קרי: 30 ימים ממועד מתן ההחלטה בהשגה, כפי שקובע סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין.
גדר המחלוקת
- האם בנסיבות העניין יש לקבל את בקשת המוכרים להארכת המועד להגשת הערר, אם לאו.
המבקשים טוענים
- הנסיבות הרפואיות – שהוסיפו והשפיעו על בא-כוח המבקשים אף פרק זמן לאחר המועד בו אירעו – הן נסיבות חיצוניות שלא היו בשליטתם או בשליטת בא-כוחם. נסיבות אלה, מצדיקות להאריך את המועד הקבוע בחוק להגשת ערר, כך שיינתן להם יומם בבית המשפט. הארכת מועד זו נדרשת לעשיית צדק וכדי להבטיח שומת מס אמת.
- סיבה נוספת לעיכוב בבקשה נבעה מעומס העבודה במשרדי בא-כוח המבקשים.
מנגד, טענות מנהל מיסוי מקרקעין
- יש לדחות את הבקשה להארכת המועד להגשת הערר.
- המועד האחרון להגשת הערר חל בחודש מרץ 2021 – קרי: 30 ימים לאחר שהתקבלה ההחלטה בהשגה – חל זמן ניכר לפני שהתרחשו הנסיבות הרפואיות.
- המבקשים בחרו לנהוג שלא כדין. שכן – חלף הגשת ערר על החלטת המנהל בהשגה, בחרו להגיש למנהל בקשה לתיקון שומה. התנהלות זו אינה יכולה להצדיק הארכת מועד כה ניכרת של המועד להגשת הערר.
פסק הדין
- אין לקבל מצב בו במקום הגשת ערר, יגיש נישום בקשה לתיקון שומה, בה ישוב על אותם עניינים עצמם שנדונו ונדחו במסגרת ההחלטה בהשגה. אחרת, תיפרץ המסגרת הברורה שקבע המחוקק להליך השומתי.
- קביעת מועדים הכרחית לביצועו של כל דבר חקיקה, ודאי חקיקת מס. קביעה זו נועדה להבטיח ודאות ולקדם צדק ושוויון בין נישומים, והיא הכרחית לתפקודה של מערכת מס יעילה. אכן, כללי פרוצדורה ובכללם מועדים, אינם מיטת סדום, ואין מטרתם להצר את צעדיו של המתדיין אלא להציב להם מסגרת.
- הארכת המועד שנקבע בחוק לשם הגשת ערר, תיעשה כאשר מתקיימים “טעמים מיוחדים” המצדיקים זאת. מועדים אינם חזות הכל, ובמקרים בהם יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, יש סמכות ברורה לסטות מהמועדים שנקבעו. אולם, כדי שהמסגרת אשר חשיבותה ברורה לא תיפרץ, יש להקפיד כי הארכת המועדים תיקבע רק במקרים שאכן מצדיקים לקבוע כאמור.
- “טעם מיוחד” אשר מצדיק את הארכת המועד הוא קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין. לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.
- אין חולק כי נסיבות רפואיות, עשויות להוות טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. אלא שיש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו.
- בנסיבות העניין – דין בקשת הארכת המועד להידחות שכן לא קיימת הצדקה של ממש לאי-הגשת הערר באותו מועד.
- ראשית, עיון בבקשה להארכת מועד מלמד כי היא למעשה בקשה לשוב ולבחון את שנקבע בהחלטה בהשגה. מדובר, איפוא, בניסיון לתקוף את ההחלטה בהשגה, והמועד לעשות כן היה לפני כשנה, ובפרק זמן שקדם באופן משמעותי להתרחשותן של הנסיבות הרפואיות. בהמשך לכך, באותה העת הגישו המבקשים באמצעות בא-כוחם את הבקשה לתיקון השומה, מה שמלמד כי לא הייתה כל מניעה רפואית להגשת הערר באותה העת.
- שנית, גם אם ננקוט בגישה מקלה, המקבלת עיכובים בשל נסיבות רפואיות ואף נוקטת במידה ראויה של גמישות בהקשר זה, קשה לקבל את משך העיכוב.
- שלישית, הנימוק לעיכוב בבקשה כתוצאה מעומס העבודה והתיקים במשרדי בא-כוח המבקשים אינו משום “טעם מיוחד”. זאת, וכפי שנפסק בעניין הראל ציון נ’ בנק הפועלים בע”מ (3), אין צידוק להאריך את המועד במקרה בו סיבת האיחור נובעת מסיבות הקשורות בבא- הכוח של המבקש.
הערר נדחה. ניתן ביום 13.4.2023.
נפסקו הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪.
עמדת המחברת
חשיבותה של ההחלטה בעניין ברסלר נובעת מכך שוועדת הערר קבעה כי נסיבות רפואיות של בא כוח המבקשים עשויות להוות “טעם מיוחד” להארכת מועד להגשת ערר. לדעתי, קביעה זו ראויה מאחר שהיא עולה בקנה אחד עם שיקולי צדק ועקרון מס אמת.
הערות שוליים
- ו”ע 62181-01-23 ליאור ברסלר נ’ מס שבח נתניה.
- סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963.
- רע”א 10436/07 הראל ציון נ’ בנק הפועלים בע”מ.
המאמר נכתב ביום 24.4.2023.
© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי
