מאת: דורית גבאי, רו”ח
מבוא
בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מזרחי רפאל ישראל נגד משרד האוצר (1), נקבע כי תשלומי מס רכוש, אשר עולים על שוויה של הקרקע שבגינה הם מוטלים, לא יבוטלו מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
העובדות
- בוועדת ערר (2), באשר לשומת מס רכוש לגבי קרקע בחיפה, לשנת 1993, נקבע שווי חלקה שבבעלותו של רפאל, על סך של 425 ש”ח. נזכיר שקרן המס נוצרה על ידי הטלת המס כאחוז (2.5% בדרך כלל) משווי הקרקע לתום כל שנת מס.
גדר המחלוקת
- בית המשפט מתמקד בשאלה המשפטית: האם, לאור חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לפטור מתשלום מס רכוש, קרקע שהמס החל עליה עולה על ערכה?
המערער טוען
- רפאל שילם במשך 42 שנים, מס רכוש על החלקה, בשיעור כולל העולה בהרבה על ערכה, ובכך הפך שווי החלקה לערך שלילי. מצב דברים זה נוגד את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן למעשה, הופקע ממנו במהלך השנים קניינו בחלקה.
ההכרעה
- בסעיף 1 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, הקובע אילו חלקות פטורות ממס, לא מופיע פטור לקרקע, שמס הרכוש ששולם עליה במשך השנים, “אכל” את שוויה.
- לפי סעיף 10 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, דינים שהיו קיימים ערב חקיקתו, נותרים בתוקפם, כך שלא ניתן לבדוק אם חוק מס רכוש וקרן פיצויים הוא “חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש”, כנדרש מחקיקה הפוגעת בחוק היסוד, על פי פסקת ההגבלה. לפי הפסיקה, יש לפרש חוקים קיימים, ברוח העקרונות של חוק היסוד. אך לא ניתן, בדרך של פרשנות, ליצור פטור חדש שאינו מוכר בחוק מס רכוש.
- נוסף על כך, לא ברור כלל אם פרשנות של חוק מס רכוש ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הייתה מובילה לתוצאה התואמת את תכליתו של חוק מס רכוש. אחת ממטרותיו המרכזיות של חוק מס רכוש היא להמריץ בעלי קרקעות לנצל את הקרקע לפי ייעודה, ולא להניחה כ”אבן שאין לה הופכין”. החשש שבמרוצת הזמן “יאכל” המס את שווי הקרקע, הוא תמריץ לבנות על הקרקע או למכור אותה לאחרים, שיפתחו אותה.
- לאור תכליתו זו של החוק, אין להניח כי היעדרו של פטור, למי ששילם מיסי רכוש בשיעור העולה על ערך החלקה, מעיד על קיומו של “חלל משפטי”, שניתן למלאו מכוח היקש או עקרונות הצדק והיושר של מורשת ישראל, כאמור בחוק יסודות המשפט, או ברוח עקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
- המסקנה המתבקשת היא, שבכך שהמחוקק לא הכיר בפטור הנובע מתשלומי מס רכוש, בשיעור העולה על ערך הנכס, הוא קבע לעניין זה “הסדר שלילי”.
הערעור נדחה. ניתן ביום 4.1.1996.
נפסקו הוצאות משפט בסך 1,500 ש”ח.
דעת המחברת
מס רכוש בוטל בשל העוול והמעמסה של תשלומי מסים על משפחות בגין קרקעות בייעוד לבנייה.
המס הזה הופסק להיות מושת, החל מ-1.1.2000.
כיום, עדיין ישנם בעלי חוב למס רכוש, לרוב יורשים, שמתמודדים עם שומות מס רכוש על קרקעות חקלאיות, שהיו מעובדות או לא, נטועות מטעי זתים וכן הלאה. הסדרים עם מנהל מיסוי מקרקעין (משרד האוצר) מקובלים הם קרן ועשרות אחוזים של תוספת. יש התחשבות רבה בהפחתת הריבית או חלק ממנה ובהצמדה.
כל מקרה לגופו. אפשר לגשת לבד ולקבל את עזרת הפקידים.
הערות שוליים:
- ע”ש 397/94 מזרחי רפאל ישראל נ’ מדינת ישראל/משרד האוצר