שלום לרואת החשבון דורית גבאי, מומחית מיסוי מקרקעין.
שלום רב.
תשמעי, עכשיו אנחנו בתקופת החופש, ואנשים טסים לחו”ל והכבישים בתל אביב כמעט ריקים, ולא מעט מהאנשים האלה מציעים בפייסבוק את הדירה שלהם לכמה ימים, תמורה לכסף מאוד מאוד יפה – מה שמכונה ‘סאבלט’. נגיד, מתי רשות המסים צריכה להתערב בדבר הזה?
ובכן, זה באמת אופנה שכבר בשנים האחרונות תופסת תאוצה. רשות המסים צריכה להיכנס בדבר הזה, ברגע שהאדם הפך את הסבלוט הזה לעסק. אם משפחה יש לה דירה והיא מוסרת את הדירה שלה, וכנגד זה היא עושה החלפה עם מישהו אחר – זה אין בזה שום בעיה. זו החלפה פרטית. לאף אחד זה לא מעניין. אבל ברגע שהעיסוק בהעמדת הדירה כשוכר משנה לטווחים קצרים – לחופשות, לבילויים, לעסקים וכן הלאה והן הלאה – הרשות בהחלט יש לה מה לומר. היא צריכה לעשות את הפעולות שלה ולגבות מס הכנסה.
ז”א, מה שאת אומרת לי, ופה אני רוצה לחדד: אם אני קניתי דירה בתל אביב, ואני הפכתי אותה למקום שבו אני משכן תיירים, זה ברור לי שאני צריך לשלם מס הכנסה – את זה הבנתי. אבל נגיד שאני טס לחו”ל פעמיים-שלוש בשנה לתקופות של שבוע-שבועיים, ואני עושה 1000-3000 דולר מהדבר הזה בכל סיבוב, גם על זה אני צריך לספר למס הכנסה?
אוקיי, צריכים להסתכל האם העניין הזה הוא חד פעמי – שהשנה אני עשיתי את זה שלוש פעמים, ובזה נסגר הרומן שלי עם הדבר הזה, או הפכתי את זה לרוטינה. אם שלוש פעמים בשנה במשך זמן של שנה אחר שנה אני הפכתי את זה בעצם למנגנון הכנסה שלי, בעצם התדירות והתכיפות והרוטינה וכל הצורה שבה אני מפרסם את זה ועושה את הרווח, ורווח קצר, אז בהחלט יש לרשות המסים מה לומר: בוא נתחלק. אתה מרוויח…
בטח! למה לא?!
לא למה לא. חוקי המס הם כאלה שלא רוצים שאדם שעיסוקו בהשכרת דירות לדיירים לשימוש עסקי, יקבל פטורים כמו אדם אחר שמעמיד את זה לרשות הציבור. כי דירה כזאת שאדם מעמיד לרשות תיירים, היא לא זמינה לנו הסטודנטים, לנו הדיירים במדינה. אם המדינה רוצה לעודד את הדבר הזה, אז היא צריכה להחליט בהוראות מיוחדות לנישה הזאת מה היא רוצה לעשות. יכול להיות שהיא תבוא ותגיד: סליחה, אלפי דירות ככה בתל אביב מועמדות לשירות הזה- אולי ניתן איזו הוראת שעה, אולי נגדיר איזשהו טווח הכנסה או דברים כאלה על מנת גם לתיירים לאפשר ליהנות יותר מה… כי אין מספיק חדרים.
הבנתי. אבל זה גם קשור לכסף שאני עושה? אם יש לי דירת גג גדולה בשדרות רוטשילד, ואני רוצה לקחת 10.000 שקל לארבעה לילות, ולא דירת חדר בביצרון שאני לוקח עליה 1000 שקל, זה משנה למס הכנסה? אני מניח שכן.
בוודאי! בסופו של דבר, זה מצטבר. אם אדם באופן חד פעמי העמיד את הדירה שלו והרוויח את ה-4000 שקל לימים האלה, זה פחות מעניין את הרשות. מה שמעניין אותה זה כמו שאמרתי: התדירות, ההמשך של הדבר הזה, המנגנון שגלום בדבר הזה, הרווח הקצר והמהיר. ובאמת אם זו הייתה הכנסה חד פעמית, למדינה – לא לפקידים ולא לאף אחד – אין עניין להתעסק עם אירוע בודד או שניים או שלושה בשנה. זה לא מעניין. יש להם דברים יותר חשובים לעשות.
בחצי דקה, רואת החשבון דורית גבאי, אם אני כן מסבלט את הדירה שלי, זה עלול לעשות לי בעיה במכירה עתידית או שזה דבר שאינו תלוי בדבר, מה שנקרא?
שאלה מצוינת! כאשר דירה כזאת שהשימושים שלה הופכים להיות שימושים תחת הכותרת של ‘עסק’ בגלל מה שתיארנו קודם, בעל הדירה מסתכן בכך שבעצם השימוש בדירה ערב מכירתה בעתיד, הוא לא למגורים כלשון הכוונה של החוק. כלומר, באים, לומדים, הולכים לבית ספר – מגורים רגילים ולא קצרי מועד. כי אז המכירה בעתיד יכולה להתחייב במסים, בהשוואה למצב שאפשר לקבל עליה פטור מלא או פטור חלקי. בוא נאמר: היא מסומנת ‘עסק’- היא לא דירת מגורים שמתכוונים לעזור במכירה שלה.
מזל שאין לי גג ברוטשילד! נשמע לי ממש צרות!
צרות של עשירים!
תודה רבה!